משה חסון נ' נציב שירות המדינה ואח'

פסק-דין

השופט י' עמית:

העותר, המייצג את עצמו, הגיש את העתירה שבפנינו, המשתרעת על פני 56 עמודים וקלסר נספחים. כפי שציינתי בהחלטתי מיום 14.4.2015 "העתירה, על פניה, אינה ברורה לחלוטין ובמידה רבה אף כוללנית". מכל מקום, לאחר שבוררים את המוץ מן התבן הרב, עניינה של העתירה נסב על טענות העותר כנגד הליכי מכרז לאיוש משרה של מנהל אגף בכיר במשרד הבינוי (להלן: המכרז), במסגרתו נבחר לתפקיד מר נתנאל לפידות (להלן: המשיב 3).

1.למכרז, שפורסם ביום 7.1.2013, ניגשו שבעה מועמדים שעמדו בתנאי הסף ואושרו, אולם לאחר שוועדת הבוחנים של המכרז (להלן: ועדת הבוחנים) שקלה ובחנה מועמדים אלו, החליטה שלא לבחור באף אחד מבין המועמדים. משכך, ביום 24.6.2014 פורסם מכרז פומבי לתפקיד, אליו ניגשו 75 מועמדים, מתוכם 15 עמדו בתנאי הסף, ולבסוף התייצבו בפני וועדת הבוחנים שבעה מועמדים, ביניהם המשיב 3. לאחר שהוועדה ראיינה ודרגה את המועמדים, זכה המשיב 3 לציון הגבוה ביותר, ונקבע כי הוא המועמד הראוי ביותר למילוי התפקיד. ביום 19.1.2014, נכנס המשיב 3 לתפקידו כמנהל אגף בכיר (תכנון אסטרטגי ומדיניות) במשרד הבינוי (להלן: התפקיד).

ביום 22.6.2014 פנה העותר במכתב למבקר המדינה, ליועץ המשפטי לממשלה, ולנציב שירות המדינה, והלין על מספר עניינים, בין היתר בעניין בחירתו במכרז של המשיב 3 לתפקיד. ביום 17.9.2014 נמסרה לעותר תשובה מנהלת המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה, ובה נדחו טענותיו, ביניהן הטענה אודות אי כשירות מועמדותו של המשיב 3, והרכב וועדת הבוחנים, בזו הלשון (להלן: תשובת פרקליטות המדינה):

"מר נתנאל לפידות הציג את מועמדותו למכרז הפומבי שהתפרסם. אגף בחינות מכרזים בנציבות שירות המדינה, בדק ומצא שהמועמד עונה על תנאי הסף שנקבעו במכרז בהתאם לאישורים שהמציא המועמד. משרד הבינוי והשיכון אינו צד בעניין של אישור מועמדים לתפקידים בכירים במכרזים פומביים. זאת ועוד בדיקת מועמדותו של מר נתנאל לפידות נבדקה שוב על ידי הלשכה המשפטית וגורמים נוספים בנציבות בעקבות ההשגה שהוגשה ולא נמצא פגם בהליך האישור" .

2.ב יום 14.4.2015, הגיש העותר עתירה זו. במסגרת העתירה, העלה העותר שלל טענות הנוגעות להתנהלות קלוקלת לכאורה במשרד הבינוי והשיכון, בין היתר אודות: אי כשירותו של המשיב 3 לתפקיד; התנהלות בלתי הולמת של המעורבים בעריכת המכרז הפומבי; פגיעה באופיו הא-פוליטי של השירות הציבורי וכיוצא באלה.

3.לאחר עיון בעתירה ובתגובה מטעם המדינה, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת היותה של העתירה כללית וכוללנית; הגשת העתירה בשיהוי ניכר; וקיומו של סעד חלופי בבית הדין לעבודה.

4.חלק ניכר מן העתירה, עוסק בטענות כלליות המופנות כלפי גורמים רבים בשירות הציבורי, ביניהם משרד הבינוי והשיכון. טענות אלה עוסקות, בין היתר, במדיניות הראויה של משרד הבינוי והשיכון בפרט ושל השירות הציבורי ככלל, וכך גם הסעדים הנגזרים מכך. הלכה ידועה היא כי בית משפט זה אינו נוהג להיעתר לסעדים כוללניים מעין אלה (וראו לדוגמה בג"ץ 2111/11 זר נ' משרד הרווחה, פסקה 5 והאסמכתאות שם (18.9.2011)).

5.אף הטענות הקונקרטיות המכוונות למכרז הספציפי שבו נבחר המשיב 3, דינן להידחות על הסף משני נימוקים עיקריים.

ראשית, העתירה הוגשה בשיהוי ניכר, כשנה ושלושה חודשים לאחר מינוי של המשיב 3, וכשבעה חודשים לאחר תשובת פרקליטות המדינה לעותר. ביטול בחירתו של המשיב 3 לתפקיד, זמן כה ממושך לאחר פרסום תוצאות המכרז וכניסתו לתפקיד, עלול לגרום נזק של ממש להתנהלות האגף עליו הוא אמון. לא מצאתי בעתירה הסבר של ממש לשיהוי זה.

שנית, לעותר עומד סעד חלופי בדמות פנייה לבית הדין לעבודה, שכן ענייננו ב"תובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה..." בהתאם להוראות סעיף 24(א)(1א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969. תובענה בנושאים אלה, תידון בבית משפט זה במקרים חריגים ונדירים, למשל בהיעדר הלכה פסוקה בסוגיה הנדונה, או כאשר עסקינן בסוגייה מהותית ומרכזית המשפיעה על שלטון החוק ואמון הציבור (בג"ץ 788/06 גולדברג נ' נציב שירות המדינה (21.5.2006); בג"ץ 6163/92 אייזנברג נ' שר השיכון, פ"ד מז(2) 229 (1993)). המקרה שבפנינו אינו נמנה על מקרים חריגים אלו. אציין כי נושא הסמכות העניינית ידוע מן הסתם לעותר, באשר פנה אך לאחרונה לבית הדין לעבודה בהליך הנוגע למכרז פנימי לאיוש משרה של מנהל תחום ביקורת פנימית במשרד השיכון, לאחר שלא נבחר לתפקיד (סע"ש (י-ם) 45238-04-15 חסון נ' משרד הבינוי (9.7.2015)).

6.אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף. העותר ישא בהוצאות המשיבים בסך 5,000 ₪.

ניתן היום, ל' בתשרי התשע"ו (13.10.2015).