חאתם ג'עברי נ' מדינת ישראל

פסק-דין

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 96 / 2677

בפני: כבוד השופט י. קדמי

כבוד השופטת ט. שטרסברג-כהן

כבוד השופטת ד. ביניש

המערער: חאתם ג'עברי

נ ג ד

המשיבה: מדינת ישראל

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

בירושלים מיום 7.3.96 בת.פ. 200/95

שניתן על ידי כבוד השופט צ. כהן

תאריך הישיבה: כ"ד באדר ב' תשנ"ז (2.4.97)

בשם המערער: עו"ד חביב אללה

בשם המשיבה: עו"ד א. כרמל

פ סק-דין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים בשורה של אישומים - ששה במספר - שעניינם, בעקרו של דבר, בסחיטה באיומים מבעלי עסקים בירושלים המזרחית; ונדון בשל כך לשש שנים מאסר, מתוכן ארבע שנים לריצוי בפועל ושנתיים על תנאי.

הערעור כוון בשעתו כנגד הרשעתו של המערער בכל האישומים שבהם הורשע; אך בטיעונו בפנינו צמצם ב"כ את הערעור כנגד ההרשעה לעניינם של האישומים 15 ו- 16 בלבד.

טרונייתו של ב"כ המערער כנגד הרשעת שולחו בשני האישומים האמורים היא, שטעה בית המשפט המחוזי בכך שנתן אמון בגירסה המרשיעה שהציגו עדי התביעה; ודחה מפניה את גירסתו של המערער. כידוע, בכגון דא, אין ערכאת הערעור מתערבת אלא במקרים נדירים, שהמקרה הנדון אינו נמנה עליהם; ודין הערעור כנגד ההרשעה להידחות.

לחילופין, בקש מאתנו ב"כ של המערער להתערב במידת העונש, ולהקל עם שולחו; וסמך את בקשתו על כך, שבמקרה אחר, דומה לזה של שולחו - אם כי מספר האישומים שהיה מדובר בהם שם היה קטן ממספר האישומים שבהם הורשע המערער - נגזר עונש קל יותר.

כפי שציין בית המשפט המחוזי, חומר הראיה שנפרש בפניו הציג תמונה קשה של סחיטה על רקע של הפחדה בנקיטה באלימות גסה; והמדובר בשורה ארוכה של נסחטים, שלא העיזו להתלונן בשעתו כנגד המערער ומשהעידו עשו זאת כמי שכפאם שד.

התנהגות אשר כזו, מחייבת ומצדיקה ענישה מחמירה; ובמיוחד אמורים הדברים כאשר מדובר בעבריין בעל עבר פלילי מכביד ובהרשעה בשורה של מעשי סחיטה, המלמדים על כך שהמערער הפך את האלימות וההפחדה לאורח חיים.

גם הערעור כנגד גזר הדין נדחה.

ניתנה היום, כ"ד באדר ב' שתנ"ז (2.4.97)