חיים רובינסון נ' משרד האוצר -שר האוצר ואח'

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

1.העותר זכאי לתגמולים מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957, ומוכרת לו נכות צמיתה ומשוקללת בשיעור 100%. בעתירה הנוכחית נטען כי אין מקום לקבוע "חסם עליון" של 100% לאחוזי הנכות בהם ניתן להכיר מכוח החוק.

2.סעיף 8 לחוק מבהיר כי דרגת הנכות תיקבע בידי ועדה רפואית, בהתאם לעקרונות שיקבע שר האוצר. מכוח זאת הותקנו תקנות נכי רדיפות הנאצים (קביעת דרגת נכות), התשמ"ד-1983. תקנה 9 מפרטת את אופן החישוב של דרגת הנכות למי שנפגם מספר פגימות מוכרות:

"דרגת נכותו של נכה, שנפגם מספר פגימות מוכרות, היא הסכום של אחוזי הנכות שנקבעו במבחנים לאותן פגימות החלים על אותו נכה, שיחושב באופן ובסדר המפורטים להלן:

(1) בעד הפגימה שנקבע לה אחוז הנכות הראשון במעלה - אחוז הנכות שנקבע כאמור;

(2) בעד הפגימה שנקבע לה אחוז נכות שני במעלה - מספר אחוזים מן הכושר המופחת כמספר אחוזי הנכות שנקבעו לאותה פגימה במבחנים;

(3) בעד הפגימה שנקבע לה אחוז הנכות השלישי במעלה - מספר האחוזים מן הכושר המופחת האחרון כמספר אחוזי הנכות שנקבעו לאותה פגימה במבחנים, וכן הלאה".

עולה מאופן החישוב הקבוע בתקנות שסך אחוזי הנכות המשוקללת לא יכול לעלות על 100%. יתירה מכך, תקנה 12 מקנה לוועדה הרפואית סמכות לקבוע דרגת נכות קטנה או גדולה מזו שצריכה הייתה להיקבע על פי המבחנים הפורמאליים, "ובלבד שדרגת הנכות לא תעלה על 100%".

סיכומו של דבר, התקנות אשר הותקנו מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים – מציבות חסם עליון של 100% לדרגת הנכות. לא מצאנו בעתירה דנן עילה משפטית של ממש אשר עשויה הייתה להצדיק ביקורת חוקתית על מגבלה זו. משכך, ועם כל ההבנה למצבו של העותר, דין העתירה להידחות על הסף.

3.טרם סיום יוער כי מתקבל הרושם שהעותר מנהל מספר רב של הליכים משפטיים, ללא נפקות ממשית (השוו: רע"א 9287/12 רובינסון נ' משרד האוצר (12.5.2013); בג"ץ 6907/13 רובינסון נ' משרד האוצר (15.10.2013); ועוד). כפי שצוין כבר בעניינו של העותר - "לא רק שקיים למבקש קושי להציג את עניינו באופן מיטבי, אלא במין מעגל חוזר בקשותיו מתנהלות בערכאות השונות מבלי שמתקבלת תוצאה המשביעה את רצונו". למרבה הצער, דברים אלו – כוחם יפה גם בהליך דנן.

4.העתירה נדחית. גם הפעם, ולא בלי היסוס, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ו בחשוון התשע"ה (19.11.2014).