רענן שפק נ' מדינת ישראל

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.העותר הורשע ברצח של מי שהייתה אשתו. הוא מרצה עונש של מאסר עולם מאז שנת 1994. בעתירתו הוא מבקש לקצוב את תקופת מאסרו. עתירה זו הינה השלישית במספר המוגשת על ידי העותר.

2.על פי סעיף 29(א) לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"ד-2001, רשאית ועדת שחרורים מיוחדת להמליץ בפני נשיא המדינה לקצוב עונשו של אסיר עולם לאחר שחלפו לפחות שבע שנים מיום שהחל לשאת את עונשו. העותר מרצה עד כה למעלה משבע שנות מאסר. מסתבר, כי בין כותלי הכלא מצויים אסירי עולם שריצו עד עתה תקופות מאסר ארוכות יותר מזו שריצה העותר וטרם נקצב עונשם. טבעי שייקבע סדר עדיפות מסוים בדיונים בפני ועדת השחרורים המיוחדת. מכל מקום, עניינו של העותר נדון ביום 30.5.04, היינו לפני כשבוע, בפני ועדת השחרורים המיוחדת. המלצתה של הוועדה תועבר לנשיא המדינה בצירוף המלצתו של שר המשפטים. הנסיבות המתוארות מצביעות על כך שלעת הזו העתירה מוקדמת היא.

3.העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, י"ט בסיון תשס"ד (8.6.04).