המרכז האקדמי למשפט ולעסקים החטיבה למשפט פלילי וקרימינולוגיה – הסדנה לזכויות אסירים ועצורים נ' שירות בתי הסוהר ואח'

פסק-דין

השופט ח' מלצר:

1.בשים לב להודעה המעדכנת מטעם המדינה מתאריך 06.03.2017, אשר מסרה כי הליך החקיקה שמטרתו להסדיר את הסוגיה שהעלה בפנינו העותר בעתירה, עבר קריאה ראשונה בכנסת בתאריך 30.01.2017 (וזאת בעקבות הצעת החוק הממשלתית: הצעת חוק סדר הדן הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון מס' 6) (אמצעי זיהוי ביומטריים התשע"ז-2017)) – הסתבר לנו כי עיקר העתירה שבפנינו התייתר.

2.מעבר לאמור בפיסקה 1 שלעיל רשמנו בפנינו את הודעת המשיבה 1 כי עד לאישור החקיקה הנ"ל – ההסדר, מושא העתירה, יחול רק על מי שמסכים לו וימשיך להתקיים האמור בפיסקה 4 להחלטתנו מתאריך 24.12.2014, קרי שבינתיים עד לאישור החקיקה לא יינתנו בעקרון אישורים על פי סעיף 8 להנחיית היועהמ"ש (מה שאיננו מונע פניה דחופה לבית המשפט המוסמך בהקשרים אלה, במידת הצורך, מבלי שנביע דעתנו מראש לגופו של אישור מבוקש כזה, ככל שיתבקש).

3.אנו מוחקים איפוא את העתירה, בכפוף לאמור בפיסקה 2 שלעיל וכן לזכויות וטענות של כל הצדדים, היה והעותר יבקש להגיש עתירה חוקתית כנגד החוק החדש (שהצעת החוק לגביו עברה בקריאה ראשונה כאמור), ככל שזה יתקבל בכנסת.

4.העותרת ביקשה כי בשים לב לתרומתה לקידום הנושא שהועלה בעתירה – נזכה אותה בהוצאות. המשיבה 2 ביקשה מנגד כי נחייב בהוצאות את העותרת בשל גרירתה להליכים אלו וסיועה בהבהרת המכלול, והמדינה ביקשה בתגובה כי לא נחייב אותה בהוצאות.

5.לאחר שמיעת טיעונים בנושא ההוצאות – החלטנו לחייב את המשיב 1 לשאת בהוצאות העותר בסך של 7,500 ש"ח, ולא לזכות את המשיב 2 בהוצאות, אף שצירופה כמשיבה, מעבר לכך שהיה דרוש – אכן היה לעזר.

ניתן היום, י' באדר התשע"ז (8.3.2017).