Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

שמעון ביטון נ' א. ריבלין - שופט בית המשפט העליון

HCJ 3089/00 was decided on 2 May 2000.

The court's decision, in its own words.

העתירה והבקשה להמשך עיכוב ביצוע עונש המאסר נדחים, איפוא.

3 justices heard the case, and the ruling came on 2 May 2000.

Court
The Supreme Court
Case
HCJ 3089/00
Opened
2000
Decided
2 May 2000
Length
3 pages

The panel

  • אהרן ברק
  • דורית ביניש
  • אילה פרוקצ'יה

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 3089/00 שמעון ביטון נ' א. ריבלין - שופט בית המשפט העליון (2.5.2000)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

פסק-דין

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 3089/00

בפני: כבוד הנשיא א' ברק

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

העותר: שמעון ביטון

נג ד

המשיבים: 1.

א. ריבלין - שופט בית המשפט העליון

2.מדינת ישראל

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לעיכוב

ביצוע עונש מאסר

פ ס ק - דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.העותר עתר למתן צו על תנאי אשר יורה למשיב 1 (כב' השופט א. ריבלין) לנמק מדוע לא יבטל החלטתו מיום 23.4.00 אשר ניתנה בבית המשפט העליון בתיק רע"פ 2259/00 בה דחה את בקשת העותר להמשיך ולעכב את ביצוע עונש המאסר שהוטל עליו בת.פ. 684/94 וזאת עד לדיון בבקשתו למשפט חוזר. כן נתבקשה משיבה 2 לבוא ולנמק מדוע לא תימנע מלאכוף את ביצוע המאסר כאמור.

העותר הגיש גם בקשה ובה ביקש כי יוצא צו עיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל עליו באותו הליך עד לדיון והחלטה בבקשתו לקיים משפט חוזר בעניינו.

2.נתנו דעתנו לנימוקי העתירה ולבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר, ובאנו לכלל מסקנה כי דין העתירה והבקשה להידחות משאין הן מראות, על פניהן, עילה למתן הסעדים המבוקשים. זאת, הן מהטעם שאין בית המשפט הגבוה לצדק בוחן החלטות שיפוטיות שניתנו בהליכים פליליים על ידי ערכאה שיפוטית מוסמכת והן מטעמים שלגופו של ענין.

3.העותר הורשע בבית משפט השלום בעבירות על חוק מס ערך מוסף התשל"ח1975- ונדון למאסר בפועל לתקופה של עשרים חודשים וכן למאסר על תנאי ותשלום קנס. הוא ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, וערעורו נדחה בעקבות כך. הוא פנה לבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ובתוך כך ביקש המשך עיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל עליו. בקשה זו נדחתה על ידי כב' המשנה לנשיא ש. לוין ואז הודיע העותר כי הוא חוזר בו מבקשת רשות הערעור. לאחר מכן פנה העותר בבקשה נוספת לבית המשפט העליון לעיכוב ביצוע גזר הדין בטענה כי הגיש בקשה למשפט חוזר, וכי ראוי להמתין עד להכרעה בה, בטרם יחל בריצוי עונשו.

4.בהחלטתו, דחה המשיב 1 את הבקשה תוך שבחן לגופם של דברים את מכלול הנתונים הרלבנטיים לענין. מסקנתו היתה כי:

"דין הבקשה להידחות. בקשתו של המבקש לעכב את ריצוי עונשו נבחנה והוכרעה כבר בבית משפט זה, עוד בעת שבקשת רשות הערעור שהגיש היתה תלויה ועומדת: אין מקום לשוב ולדון בה עתה, מנימוקים שכבר נשמעו, ומשהמבקש עצמו חזר בו מבקשת רשות הערעור ופסק הדין הפך להיות חלוט."

5.עמדתו של המשיב 1 לגופם של דברים נכונה וראויה. העותר עצמו חזר בו מבקשת רשות הערעור שהגיש לבית המשפט העליון; יתר על כן, סיכויי בקשת העותר למשפט חוזר לא נראו סבירים בעיני בית המשפט, וזאת לאחר שנתן דעתו לטיעוני הצדדים בסוגיה זו.

ממילא, מצא המשיב 1 כי אין מקום והצדקה לעיכוב ביצוע עונש המאסר ובדין החליט כך.

6.בעתירה שבפנינו חוזר העותר על עיקרי טענותיו שהעלה בהליך הקודם בפני המשיב 1 וזאת לאחר שמיצה הליך זה במלואו ובלא שנשתנו הנסיבות כלל ועיקר.

משכך, דין העתירה והבקשה להידחות על הסף, משאין הן מגלות עילה.

העתירה והבקשה להמשך עיכוב ביצוע עונש המאסר נדחים, איפוא.

ניתן היום, כ"ז בניסן תש"ס (2.5.00).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools