איריס אלסעדי ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופטת ע' ארבל:

1.העותרת 1, אזרחית ישראלית, והעותר 2, תושב האזור, נישאו זו לזה בשנת 1995. הם מבקשים כי יינתן לעותר 2 מעמד בישראל בהתאם לסעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952.

העותרים טוענים כי בשנת 1995, לאחר נישואיהם, הגישו בקשה לאיחוד משפחות. העותר 2 קיבל מעמד של תושב ארעי בישראל, אולם בשלב כלשהו - שמועדו לא צויין - נדחתה בקשתו להאריך את אישור שהייתו בישראל. חלק נכבד מטענות העותרים מופנה נגד החלטת הממשלה מס' 1812 מיום 12.5.02 (להלן: החלטת הממשלה).

2.המשיבים סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף מכיוון שהעותרים נמנעו מלציין בעתירה כי הבקשה לאיחוד משפחות סורבה עוד בשנת 2002 מטעמים ביטחוניים. כן הם מציינים כי רק בשלהי שנת 2004 פנה בא כוח העותרים אל המשיבים בעניין דחיית הבקשה לאיחוד משפות בישראל. הוא נענה בראשית חודש ינואר 2005, אולם העתירה הוגשה רק בחודש אפריל 2006. כל אלה מצדיקים לטענת המשיבים דחיית העתירה על הסף מהטעמים של חוסר ניקיון כפיים ושיהוי.

3.מתגובת המשיבים על נספחיה עולה כי אכן העותרים השמיטו מן העתירה פרטים שיש להם חשיבות מכרעת לעניינם – העובדה שעתירתם נדחתה מטעמים ביטחוניים וכי דחייה זו נעשתה עוד בשנת 2002. היעדרם של פרטים אלה כשלעצמו מצדיק אי הושטת סעד למי שבאים לבית המשפט ומגלים בפניו תמונה עובדתית חלקית ומטעה בפנותם לקבלת סעד. בנוסף, ברי כי העתירה לוקה בשיהוי רב ולא ניתן לבחון היום החלטה שהתקבלה לפני מספר שנים על בסיס נתוני העותרים דאז. בחינה שכזו צריכה להתבסס על נתוני ההווה ולא על נתונים שהיו נכונים לפני מספר שנים. אין להם לעותרים אלא להלן על עצמם על שבחרו להשתהות משך שנים ונמנעו מלנקוט כל פעולה נגד החלטת המשיבים בסמוך למועד הינתנה.

בנוסף נציין, כי משנדחתה הבקשה לאיחוד משפחות מטעמים ביטחוניים, ניתן לתמוה על שום מה מופנה עיקר טענות העותרים נגד חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, שעיגן את החלטת הממשלה ואשר אך לאחרונה נדחו מספר עתירות עקרוניות נגד חוקתיותו (בג"ץ 7052/03 עדאלה - מרכז הישראלי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים (לא פורסם 14.5.06)).

העתירה נדחית.

ניתן היום, ג' בחשון תשס"ז (25.10.06).