משען שלומי נ' מדינת ישראל

פסק-דין

ב בית המשפט העליון

בש"פ 97 / 3365

בפני: כבוד השופט א' מצא

העורר: שלומי משען

נגד

המשיב ה: מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי

בתל-אביב מיום 1.6.97 בב"ש 1080/97ב'

שניתן על ידי כבוד השופטת מ' סוקולוב

ה חלטה

העורר עומד לדין בפני בית-משפט השלום על פי כתב אישום המייחס לו שתי פרשיות של סחר בסם מסוכן מסוג קנבוס (מריחואנה) ובגין פרשה נוספת בה מיוחסות לו עבירה של עשיית עסקה בסם מסוג . A. M. D. M ("אקסטזי") ועבירה של החזקת סם מסוג זה שלא לשימוש עצמי.

עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה מבית-משפט השלום להורות על מעצרו של העורר עד תום בירור משפטו. בית-משפט השלום מצא שלכאורה מתקיימת תשתית ראייתית ושלתביעה עומדת עילת מעצר; ואולם, בהתחשב בגילו הצעיר של העורר, שעוד טרם מלאו לו 20, קבע בית-המשפט שבנסיבות העניין מוצדק לאפשר לעורר להשתחרר בערובה ובתנאים מגבילים, לרבות איסור מוחלט לצאת מבית המגורים.

המדינה הגישה ערר כנגד החלטה זו לבית המשפט המחוזי. בית המשפט החליט לקבל את ערר המדינה והורה לעצור את העורר עד לתום בירור המשפט.

בערר שלפני, המופנה כנגד החלטת בית המשפט המחוזי, מבקש הסניגור המלומד להשיב על כנה את החלטתו של בית-משפט השלום. טענתו העיקרית הופנתה כנגד קיומן של ראיות לכאורה לאשמת העורר בגדר שתי פרשיות האישום הראשונות. אכן, העורר אינו חולק - ככל שכבר הודה הודיה מלאה בשלב החקירה - כי בעקבות פניה של אחד שמש רכש 60 כדורי אקסטזי במטרה לספקם לשמש. כוונה זו לא מומשה עקב מעצרו של העורר בהיותו בדרכו אל שמש. עם זאת, כופר הסניגור בקיום תשתית ראייתית מספקת לביסוס אשמת העורר בשתי פרשיות האישום הראשונות, בגדרן הואשם בעבירות סחר בסם מסוכן על כך שסיפק לשמש סם מסוכן מסוג קנבוס, יותר מ3.3- ק"ג במקרה האחד וכ5- ק"ג במקרה השני. הראיה הישירה למעורבותו של העורר בעסקאות הללו היא עדותו של שמש, שהסם מסוג קנבוס נתפס ברשותו. בחקירתו הצביע שמש על העורר כעל מי שסיפק לו את הסם. טענת הסניגור היא כי עדותו של שמש טעונה חיזוק ושחיזוק כזה איננו מצוי בחומר הראיות.

בדקתי טענה זו ובאתי לכלל מסקנה שדינה להידחות. כפי שציין בית המשפט המחוזי בצדק, עולה מחומר הראיות, כי בשלב חקירתו ותחת עינה הפקוחה של המשטרה התקשר שמש עם העורר ושאל אם בידו לספק לו כחמישה ועד עשרה ק"ג סם מסוג קנבוס מאותו מין שכבר סיפק לו בעבר; ולשאלה זו השיב העורר בטלפון כי בתוך ימים אחדים יוכל "לארגן" בעבור שמש את הסם המבוקש. באותה שיחה, אגב, ביקש שמש מן העורר לספק לו את הסם מסוג אקסטזי, שחלק ממנו עלה בידי העורר להשיג, והוא נלכד על-ידי המשטרה, כשהסם ברשותו, בדרכו אל שמש.

יצויין, כי בשיחת הטלפון האמורה השתמשו שמש והעורר במילות צופן מוסכמות; את הקנבוס כינו "ירוק" ואת האקסטזי כינו "גלגלים". שמש הסביר לחוקרים מראש את פשר מילות הצופן והשוטר שהאזין לשיחתם של השניים אכן נוכח לדעת כי מילות הצופן הללו שגורות ביניהם.

מקובלת עלי דעתו של בית המשפט המחוזי, כי שיחת הטלפון האמורה בין שמש לבין העורר, שכללה התייחסות מפורשת מצידו של שמש לסמים שסופקו לו על-ידי העורר בעבר, מהווה חיזוק לגרסתו של שמש כי היה זה העורר אשר סיפק לו את כמויות הסם הניכרות שנתפסו ברשותו.

בקשת המדינה להורות על מעצרו של העורר בדין יסודה. יצויין, כי לחובת העורר, חרף גילו הצעיר, כבר נרשמו מעורבויות קודמות בעבירות פליליות, בכללן עבירות סמים. אך מכריע את הכף לעניין הצורך במעצרו הוא עיסוקו האינטנסיבי בהספקת סמים לשמש. השיטה בה בוצעו העבירות, והכמות הניכרת של סם שהעורר היה מעורב בהשגתה ובהספקתה, שוללים את האפשרות להסתפק לגביו בחלופת מעצר. המדובר במי שהוכחה לגביו התמצאות ומעורבות בהליכי סחר בסם מסוכן. מעצרו דרוש איפוא לשם הגנה על שלום הציבור, צורך שלא יוכל לבוא על סיפוקו בדרכים חלופיות.

לפיכך הנני דוחה את הערר.

ניתנה היום, כ"ז באייר תשנ"ז (3.6.97).