Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

סוזאן מוחמד אכבאריה ואח' נ' שר הפנים

HCJ 3397/03 was decided on 14 August 2006.

The court's decision, in its own words.

דין העתירה להידחות גם בשל טעם נוסף. פסק-הדין העקרוני בבג"צ 7052/03 הנ"ל אישר, בדעת רוב, את חוקתיות הוראותיו של חוק האזרחות ובהן הוראת סעיף 2 לחוק האוסרת להעניק רישיון לישיבה או אזרחות ישראלית לתושבי האזור, למעט מקרים חריגים שנקבעו בחוק. עניינו של עותר 2 אינו נמנה על אותם מקרים חריגים, ועל כן, במצב הנורמטיבי המצוי לא נוכל להתערב בהחלטת המשיב הדוחה את בקשת העותרים.

3 justices heard the case, and the ruling came on 14 August 2006.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 3397/03
Opened
2003
Decided
14 August 2006
Length
2 pages

The panel

  • אדמונד לוי
  • אליקים רובינשטיין
  • דבורה ברלינר

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 3397/03 סוזאן מוחמד אכבאריה ואח' נ' שר הפנים (14.8.2006)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 3397/03

בפני: כבוד השופט א' א' לוי · כבוד השופט א' רובינשטיין · כבוד השופטת ד' ברלינר

העותרים: 1. סוזאן מוחמד אכבאריה · 2. מחמוד גבר אכבאריה

נגד

המשיב: שר הפנים · עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים

בשם העותרים: עו"ד חטיב עבד-אלסתאר

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

1.עותרת 1, אזרחית ישראלית תושבת הכפר איבתאן, נישאה בשנת 1995 לעותר 2, תושב טול כרם, ובהמשך נולדו להם שלושה ילדים. עם נישואיהם פנו העותרים למשיב בבקשה להעניק לעותר 2 אזרחות ישראלית בהליך של איחוד משפחות, אולם בשנת 1999 דחה המשיב בקשה זו.

בשנת 2003, ארבע שנים לאחר שבקשתם נדחתה, הוגשה העתירה הנוכחית, המופנית כנגד החלטת המשיב. ביום 9.4.2003 הטיפול בעתירה זו הותלה עד לאחר שיינתן פסק-הדין העקרוני בבג"צ 7052/03 עדאלה נ' שר הפנים, העוסק בשאלת חוקתיותו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003 (להלן: "חוק האזרחות"). פסק-דין זה שומע ביום 14.5.06 ועתה הגיעה השעה להכריע בעתירה.

2.דין העתירה להידחות על הסף משני טעמים. ראשית, עתירה זו לוקה בשיהוי ניכר שלא אפשר בשנת 2003 ואינו מאפשר גם כיום לבחון את סבירות החלטתו של המשיב. כידוע, החלטות בבקשות לאיחוד משפחות צריכות להיבחן על בסיס תשתית נתונים קונקרטית ועדכנית, הואיל והן דורשות התייחסות לנתונים שונים כגון מקום מגוריהם של בני הזוג, כנות קשר הנישואים, ועמדתם של גורמי הביטחון. הזמן הרב שחלף מאז דחה המשיב את בקשתם של העותרים ועד שהגישו את עתירתם, לא רק שאינו מאפשר בחינה של סבירות ההחלטה באופן ענייני, אלא שהוא אף מלמד על כך כי העותרים זנחו הלכה ולמעשה את בקשתם (השוו: בג"צ 2855/05 עודי נ' שר הפנים, לא פורסם; בג"צ 2002/05 זיאדאת נ' שר הפנים, לא פורסם; בג"צ 8571/04 סנא נ' שר הפנים, לא פורסם; בג"צ 10191/03, תמאדר נ' שר הפנים, לא פורסם; בג"צ 2283/04 זיוד נ' שר הפנים, לא פורסם; בג"צ 2836/05 אבו סניני נ' שר הפנים, לא פורסם).

דין העתירה להידחות גם בשל טעם נוסף. פסק-הדין העקרוני בבג"צ 7052/03 הנ"ל אישר, בדעת רוב, את חוקתיות הוראותיו של חוק האזרחות ובהן הוראת סעיף 2 לחוק האוסרת להעניק רישיון לישיבה או אזרחות ישראלית לתושבי האזור, למעט מקרים חריגים שנקבעו בחוק. עניינו של עותר 2 אינו נמנה על אותם מקרים חריגים, ועל כן, במצב הנורמטיבי המצוי לא נוכל להתערב בהחלטת המשיב הדוחה את בקשת העותרים.

העתירה נדחית.

ניתן היום, כ' באב תשס"ו (14.8.06).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools