Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

נירית יעקובסון נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'

HCJ 3714/04 was decided on 1 June 2004.

The court's decision, in its own words.

נקודת המוצא היא כי מקום שמגיעה התביעה לכלל מסקנה כי קימות ראיות לכאורה לביצוע עבירה פלילית, הכלל הוא כי יש להעמיד לדין, ואילו היוצא מן הכלל מצריך הסבר ושכנוע. לא מצאנו כי הנסיבות הנטענות בעתירה זו מקימות, ולו לכאורה, עילה להתערבות בית משפט זה. למותר לומר כי שמורות לעותרת טענותיה להגנתה בהליך הפלילי המתקיים בעניינה.

3 justices heard the case, and the ruling came on 1 June 2004.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 3714/04
Opened
2004
Decided
1 June 2004
Length
2 pages

The panel

  • אילה פרוקצ'יה
  • אדמונד לוי
  • מרים נאור

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 3714/04 נירית יעקובסון נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח' (1.6.2004)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 3714/04 - ב'

בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה · כבוד השופט א' א' לוי · כבוד השופטת מ' נאור

העותרת: נירית יעקובסון

נגד

המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה · 2. משטרת ישראל - מחוז תל אביב (מפלג תביעות פליליות) · עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר: עו"ד רותם שגיא

פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.בפנינו עתירה למתן צו על תנאי לפיו מתבקש המשיב 1 ליתן טעם מדוע לא יבטל את כתב האישום שהוגש נגד העותרת, ולחילופין, יתן טעם מדוע לא יעוכבו ההליכים נגדה. נגד העותרת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה של פזיזות ורשלנות באי-נקיטת אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בחיה שבהחזקתה, בניגוד לסעיף 338(6) לחוק העונשין. זאת, בעקבות ארוע בו, על פי הנטען, נשכה כלבתה של העותרת, אשר לא היתה קשורה אותה עת, את אחד משכניה. בפנינו טוענת העותרת כי הגשת כתב האישום נגדה נגועה בשיקולים זרים וכי עובדות המקרה לא נחקרו די הצורך. לדבריה, מנסה משטרת ישראל לגמול לה עקב תלונה אשר הגישה כנגד אחד משוטריה.

2.אין עילה להתערבות בית משפט זה ודין עתירה זו להידחות על הסף. התערבותו של בית משפט זה בשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בהחליטו להעמיד אדם לדין שמורה לנסיבות חריגות ביותר, מקום שההחלטה להעמיד לדין נגועה בחוסר סבירות קיצונית, ואין בית משפט זה משמש ערכאת ערעור על החלטות היועץ המשפטי או מחליף את שיקוליו הוא בשיקולי היועץ (ראה למשל בבג"צ 3425/94 אורי גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח' פד"י נ(4) עמ' 1 בעמ' 10).

נקודת המוצא היא כי מקום שמגיעה התביעה לכלל מסקנה כי קימות ראיות לכאורה לביצוע עבירה פלילית, הכלל הוא כי יש להעמיד לדין, ואילו היוצא מן הכלל מצריך הסבר ושכנוע. לא מצאנו כי הנסיבות הנטענות בעתירה זו מקימות, ולו לכאורה, עילה להתערבות בית משפט זה. למותר לומר כי שמורות לעותרת טענותיה להגנתה בהליך הפלילי המתקיים בעניינה.

העתירה נדחית.

ניתן היום, י"ב בסיון תשס"ד (01.6.04).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools