סימון (שמעון) חזן נ' קצין התגמולים

פסק-דין

השופט י' אלון:

1.העותר הוכר בשנת 1970 כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (להלן: חוק הנכים), ומאז מתנהלים הליכים משפטיים רבים לעניין שיעורי נכותו – בועדות הרפואיות, בועדות הערעור שלפי החוק, בבית המשפט המחוזי ובעתירות שהגיש לבית משפט זה.

בפסק דין של בית המשפט המחוזי מיום 3.1.00 (בגדרו של ערעור שהגיש העותר על החלטת המשיב), נקבע כי הדיון בקביעת דרגות נכותו בתחום האורטופדיה והשיקום המיני יוחזר לועדה הרפואית. לאחר שלושה דיונים בועדות הרפואיות הועלתה דרגת נכותו הצמיתה לשיעור של 53%, חלקם על רקע שירותו הצבאי.

ערעור שהגיש על כך לועדה הרפואית העליונה נדחה בהחלטה מיום 7.3.02. העותר הופנה לבקשתו לועדות רפואיות נוספות לעניין פגיעות שונות, שב וערער על החלטותיהן לועדה הרפואית העליונה וביום 1.11.04 נקבעה נכותו הצמיתה בשיעור של 65%, וזאת בעקבות החמרות שונות שחלו במצבו.

העותר ערער על החלטת הועדה הרפואית העליונה לבית המשפט המחוזי. ערעורו של העותר נדחה ביום 5.7.05. בקשת רשות לערער שהגיש על כך לבית משפט זה נדחתה ביום 29.3.06 (בתיק רע"א 8427/05).

העותר שב והתלונן על החמרה והופנה על ידי המשיב לועדה רפואית והחלטתה ניתנה ב-22.1.07. באותה החלטה נקבע שיעור נכותו ל-65%. אשר לתביעותיו לעניין פגיעות שונות ונוספות ברגליו ובעמוד השידרה, נקבע כי אין קשר בין אלה לבין מרכיבי נכותו המוכרת.

2.עתירה זו שבפנינו – שהוגשה על ידי העותר עצמו שאיננו מיוצג – מנוסחת בצורה שאינה ברורה דיה. אולם, לאחר עיון בפרטיה ובנספחיה, עולה כי השגותיו ועתירותיו של העותר מכוונות כנגד שיעורי הנכות שנקבעו לו על ידי הועדות הרפואיות שדנו לאחרונה במצבו, כנגד הימנעות הועדה הרפואית מלשוב ולבחון טענות שונות שלו בעניין פגיעות אורטופדיות וכנגד כך שהמשיב לא החזיר לו הוצאות שהוציא לטענתו עבור טיפול רפואי בסרטן הערמונית ממנו הוא סובל.

3.עם כל ההבנה לסבלו ולקשייו של העותר – אין מקום לבירור השגותיו וטענותיו בגידרה של עתירה בפני בית משפט זה. מרבית השגותיו מתייחסות לקביעות הרפואיות שנקבעו על ידי הועדות הרפואיות הפועלות על פי חוק הנכים. הסעד העומד לעותר לתקיפת ממצאים אלו הינו בהגשת ערעור לועדה הרפואית העליונה, כקבוע בסעיף 12(א) לחוק.

על פי הוראות סעיף 12א' לחוק הנכים, זכאי יהיה העותר לערער על החלטת הועדה הרפואית העליונה בפני בית המשפט המחוזי "בנקודה משפטית בלבד". לאור זאת, פנייתו הישירה בעתירה זו לבית משפט זה כנגד החלטות הועדות הרפואיות אינה ממין העניין והפורום הנאות, ודינה להדחות על הסף.

אשר לסעד הנעתר לעניין אי החזר הוצאות רפואיות על ידי המשיב – קיים לעותר הסעד החלופי של פניה לבית המשפט לעניינים מינהליים, כקבוע בסעיף26 לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000.

לאור זאת, דין העתירה להדחות על הסף, מחמת קיומם של הסעדים החלופיים ומסגרות הדיון והבירור שנקבעו לעניין זה בהוראות החוק.

אשר על כן – העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"א בטבת בחשון התשס"ח (30.12.2007).