מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל כנסת ישראל

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א. העתירה דנא נסבה על משאלתה של העותרת כי נורה על ביטול הבחירות לנשיאות המדינה, הצפויות להיערך ביום 10.6.14; כן התבקש צו ביניים. בעתירה נטען, כי העותרת החליטה להגיש מועמדותה לתפקיד נשיא המדינה, והתחוור לה כי "אין נהלים ברורים ליישום החוק", וכי "הנהלים הקיימים הם לא שקופים ופוגעים בזכויות אדם". עוד נטען בעתירה, כי העותרת פנתה למאה ועשרים חברי הכנסת המכהנים בבקשה שייאותו להיפגש עמה, אולם – כך נטען – אף לא אחד מהם נענה לפנייתה. העותרת גם מבקשת פיצוי בגובה משכורת הנשיא בתקופת כהונתו, בשל הפסד פרנסה הנגרם לה.

ב. לאחר העיון בעתירה ובנספחיה, חוששנו כי אין בידינו להיעתר לה. לבד מדברים כוללניים בדבר ליקויים נטענים בהליך בחירתו של נשיא המדינה, אין העתירה מניחה תשתית – עובדתית ומשפטית, ולוא מינימלית ביותר – שיש בה כדי לבסס את הנטען בה. עסקינן איפוא בעתירה נעדרת עילה, אשר אין מנוס מדחייתה על הסף.

ג. נוסיף, ולוא על מנת להפיס את דעת העותרת, כי הליך בחירתו של נשיא המדינה מוסדר בחוק יסוד: נשיא המדינה. כך קובע חוק היסוד, בין היתר, כי "כל אזרח ישראלי שהוא תושב ישראל, כשיר להיות מועמד לכהונת נשיא המדינה (סעיף 4), וכי " נשיא המדינה נבחר על ידי הכנסת לשבע שנים" (סעיף 3(א)). עוד קובע חוק היסוד, כי"מי שעשרה חברי הכנסת לפחות הציעו את מועמדותו יהיה מועמד לנשיא המדינה..." (סעיף 6(א)(2)), וכי הצבעתם של חברי הכנסת תהא חשאית (סעיף 7). אם כן, חוק יסוד: נשיא המדינה – ולא, כמות שנטען בעתירה, נהלים של הכנסת – מסדיר את אופן בחירתו של נשיא המדינה, ואכן נחוצות חתימות של עשרה חברי כנסת לשם מועמדות. נציין, כי הדברים נמסרו לעותרת במכתבה של היועצת המשפטית לועדת הכנסת מיום 13.5.14 (שצורף לעתירה); במכתב זה נאמר גם כי שמות המועמדים לנשיאות ולוח הזמנים הרלבנטי מפורסמים לציבור.

ד. על יסוד האמור, לא נוכל להיעתר לעתירה, וממילא לבקשה לצו ביניים. לפנים משורת הדין, איננו מחייבים את העותרת בהוצאות לטובת אוצר המדינה.

ניתן היום, ז' בסיון התשע"ד (5.6.2014).