יובל כהן נ' משטרת ישראל ואח'

פסק-דין

השופט י' אלון:

העותר מרצה תקופת מאסר ומבקש לעתור נגד רשויות שרות בתי הסוהר בעניין תנאי ומגבלות חופשותיו ממאסרו.

הסמכות לדון בעתירה שכזו נתונה על פי סעיף 62א' לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"א-1971, "לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו הוא מוחזק". אולם, על פי המפורט בתגובתה המשלימה של המדינה, העותר הינו "אסיר ישראלי הרשום בכלא מעשיהו ומצוי תחת אחריותו, אך בפועל ביצע את עבודות האסיר שלו בכלא "עופר" המצוי באזור יהודה ושומרון ואף הוחזק שם עקב כך". לאור זאת, עתירתו שהוגשה בתחילה לבית המשפט המחוזי בתל אביב – אשר כלא עופר אינו באזור שיפוטו – נשלחה על ידי מזכירות בית המשפט בתל אביב לבית משפט זה, בלא שניתנה כלל החלטת העברה.

באותה תגובה של המדינה נמסר, כי החל מיום 6.6.07 יועבר העותר מכלא עופר "לכלא המצוי בתחומי מדינת ישראל". תוצאת הדברים למעשה הינה, כי החל מאותו מועד הסמכות לדון בעתירת העותר שבה להסדר הקבוע לעניין זה בפקודת בתי הסוהר, לאמור – לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו הוא מוחזק במאסרו.

בנסיבות אלה, ועל מנת שלא לגרום לעיכוב נוסף בבירור העתירה לגופה (הוגשה ביום 8.5.07) – יישלח התיק מבית משפט זה לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מוחזק האסיר, תוך קביעת מועד מוקדם ככל הניתן לבירור העתירה בפניו.

בנסיבות הדברים, תודיע המשיבה למזכירות בית המשפט – תוך 48 שעות מקבלת החלטה זו – באיזה בית סוהר מוחזק האסיר ולאיזה בית משפט מחוזי יש לשלוח בהתאם את תיק העתירה דנן.

ניתן היום, כ"ה בסיון התשס"ז (11.6.2007).