Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

עובד זכאי נ' משטרת ישראל ראש מחלקת תביעות

HCJ 4527/02 was decided on 10 February 2003.

The court's decision, in its own words.

אומנם נכון הדבר, כי השאלה אם מוצדק להעמיד את העותר לדין חזרה והועלתה על סדר-יומה של המשיבה בעקבות ערר שהוגש מטעם העותר על החלטת המשיבה לגנוז את התיק גם נגד מעורבת אחרת באירוע נשוא החקירה. אך קיומו של קשר - שלא היה אלא קשר אינצידנטאלי - בין הערר שהוגש מטעמו של העותר לבין העיון המחודש בצדקת ההחלטה לגנוז את התיק גם כנגדו, לא גרע מסמכותה של המשיבה להחליט כאשר החליטה. עיון בהסברי המשיבה אודות שיקולים שעל יסודם הוחלט להעמיד את העותר לדין, הניח את דעתנו כי בהחלטה לגופה לא נפל גם פגם של אי-סבירות.

3 justices heard the case, and the ruling came on 10 February 2003.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 4527/02
Opened
2002
Decided
10 February 2003
Length
2 pages

The panel

  • אליהו מצא
  • יעקב טירקל
  • אדמונד לוי

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 4527/02 עובד זכאי נ' משטרת ישראל ראש מחלקת תביעות (10.2.2003)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 4527/02

בפני: כבוד השופט א' מצא · כבוד השופט י' טירקל · כבוד השופט א' א' לוי

העותר: עובד זכאי

נגד

המשיבה: משטרת ישראל ראש מחלקת תביעות · עתירה למתן צו על-תנאי

תאריך הישיבה: ח' באדר א' התשס"ג (10.2.03)

בשם העותר: עו"ד נ' חלד

בשם המשיבה: עו"ד י' רויטמן

פסק-דין

עיינו בעתירה ובתגובת המשיבה ושמענו טיעון משלים על-פה מפי באת-כוח העותר. מסקנתנו היא כי בהחלטת המשיבה להעמיד את העותר לדין, תוך שינוי החלטתה הקודמת לגנוז את התיק נגדו, לא נפל כל פגם, אם של העדר סמכות ואם של חוסר סבירות.

אומנם נכון הדבר, כי השאלה אם מוצדק להעמיד את העותר לדין חזרה והועלתה על סדר-יומה של המשיבה בעקבות ערר שהוגש מטעם העותר על החלטת המשיבה לגנוז את התיק גם נגד מעורבת אחרת באירוע נשוא החקירה. אך קיומו של קשר - שלא היה אלא קשר אינצידנטאלי - בין הערר שהוגש מטעמו של העותר לבין העיון המחודש בצדקת ההחלטה לגנוז את התיק גם כנגדו, לא גרע מסמכותה של המשיבה להחליט כאשר החליטה. עיון בהסברי המשיבה אודות שיקולים שעל יסודם הוחלט להעמיד את העותר לדין, הניח את דעתנו כי בהחלטה לגופה לא נפל גם פגם של אי-סבירות.

העתירה נדחית.

ניתן היום, ח' באדר א' התשס"ג (10.2.03).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools