סאמר מחמוד טאהא ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

עניינה של העתירה בבקשת העותר 1, אזרח ישראלי ואשתו, העותרת 2, תושבת שטחים, לאשר בקשתם לאיחוד משפחות. העותר נישא בישראל לעותרת ב-12.12.98. נולד להם בן ביום 7.5.01. המשפחה מתגוררת בישראל. בקשת העותרים לאיחוד משפחות הוגשה ביום 14.3.99. ביום 16.1.03 הודיע משרד הפנים לעותרים על סירוב המשיבים לאשר את הבקשה לאיחוד משפחות מטעמים בטחוניים. הסירוב נבע מהסיכון הנשקף לבטחון הציבור עקב קשרי משפחה של העותרת עם גורמים המעורבים בפעילות חבלנית עויינת כלפי המדינה. הנתונים בהקשר לכך מתבססים על מידע מודיעיני ועל הערכת גורמי הבטחון בהקשר לכך.

בעקבות דיון שנערך בבית המשפט, שקלו המשיבים את עמדתם פעם נוספת לצורך בחינה אם ניתן להשיג את תכלית המניעה הבטחונית באמצעים חלופיים באופן שיאפשר לעותרת להשאר בישראל עם משפחתה.

בהודעה משלימה שניה מטעם המשיבים מיום 21.10.04 חזרו המשיבים והצביעו על התנגדות גורמי הבטחון לאישור הבקשה מטעמים בטחוניים. לאור זאת, החליט המשיב 1 שלא להיענות לבקשת איחוד המשפחות, נוכח סיכון לציבור העלול להיווצר מכך נוכח קשרי משפחה של העותרת עם גורמים המעורבים בפעילות חבלנית עויינת והחשש כי מתן רשיון ישיבה לעותרת בישראל עלול להיות מנוצל לרעה. ההודעה מציינת כי ממידע שברשות גורמי הבטחון עולה בין היתר כי העותרת ובעלה מבקרים לעתים מזומנות בשטחי הרשות הפלשתינאית ומצויים בקשר הדוק עם בני המשפחה באיזור, הקשורים למעורבים בפעילות טרור וכי עקב כך הם עשויים לשמש יעד קל בידי גורמים עויינים לצורך סיוע בביצוע פעולות טרור נגד ישראל.

עם זאת לאחר שיקול נוסף של נסיבות הענין, הודיעו המשיבים כי בכפוף לתשאול העותרים על ידי גורמי הבטחון, הם מוכנים לתת לעותרת היתרי כניסה ושהייה זמניים בישראל לתקופת נסיון של ששה חודשים. בשלב ראשון, ובכפוף להמצאת מסמכים להוכחת מרכז חיים בישראל ולחתימה על התחייבות, ינתן לעותרת היתר לשלושה חודשים. בכפוף לעמידה בתנאי ההתחייבות ולהעדר מניעה בטחונית ופלילית, יוארך תוקף ההיתר לשלושה חודשים נוספים. בהודעה המשלימה של המשיבים בסעיף 3 מפורטים התנאים השונים למתן ההתחייבות. בין התנאים הללו נכללת התחייבות העותרים לא להכנס לשטח יהודה ושומרון וחבל עזה, ולא לקיים קשר ישיר או עקיף עם בני המשפחה של העותרת. לאחר תקופת הנסיון ישקלו המשיבים אם להמשיך במתן היתרי כניסה לישראל לעותרת ובאלו תנאים. המשיבים מדגישים כי אין בהסכמה זו כדי לסטות מעמדתם הבסיסית לפיה אין להעניק לעותרת אזרחות ישראלית או רשיון ישיבה לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

בתגובתם של העותרים מיום 26.4.05 הם משאירים את ההחלטה בעתירה לשיקול דעת בית המשפט, אף שבקשו לא לחייבם בתנאי לפיו עליהם לנתק קשר עם הורי העותרת.

נתנו דעתנו לעיקרי העתירה ולעמדתה העדכנית של המדינה כפי שפורטה בהודעה המשלימה ונראה לנו כי ההסדר המוצע על ידיה הינו סביר ובר יישום בהינתן מכלול נסיבות הענין, וכי יש בו משום פתרון מניח את הדעת לשאלות ולקשיים העולים בעתירה וזאת בהנחה שהצדדים יעמדו בהסדר שהוצע על ידי המדינה.

אי לכך, העתירה נתייתרה, והיא נמחקת. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ב' באייר תשס"ה (11.5.05).