מאיר לוי נ' האוניברסיטה העיברית בירושלים

פסק-דין

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 4712/97

בפני: כבוד הנשיא א' ברק

כבוד השופט א' מצא

כבוד השופטת ד' דורנר

העותר: מאיר לוי

נ ג ד

המשיבים: 1.

האוניברסיטה העברית בירושלים

2.לשכת עורכי הדין

בקשה למתן צו בנייים

תאריך הישיבה: ז' באב התשנ"ז (10.8.97)

בשם העותר: עו"ד יצחק דוידסון

בשם המשיבים: עו"ד דורון קליר, עו"ד עליאש

פסק - דין

העותר למד משפטים בפקולטה למשפטים של ה- University of West Los Angeles. הוא סיים לימודיו. הוא חזר לישראל. הוא פנה לאוניברסיטה העברית, לקבלת הכרה על פי הוראת סעיף 25(2) לחוק לשכת עורכי דין, תשכ"א1961-. האוניברסיטה העברית סרבה לבקשה. הנמקתה היא זו: על פי "כללי ההכרה" שגובשו על ידי האוניברסיטה העברית, תנאי להכרה של בוגר בלמודי משפט בארצות הברית הוא שהבוגר סיים לימודיו בפקולטה למשפטים ואשר הוכרה (accrediting) על ידי American Bar Association (ה- ABA). הפקולטה בה למד העותר אינה נמנית עם אלה שהוכרו על ידי ה- ABA. פקולטה זו מוכרת על ידי ועדת הבוחנים של הלשכה בקליפורניה (The Committee of Examiners of the State of California). לטענת העותר, די בכך, כדי שהאוניברסיטה תכיר בפקולטה למשפטים האמורה. יצויין, בהקשר זה, שהאוניברסיטה היתה מוכנה להתחשב בהכרה של ועדת הבוחנים של הלשכה בקליפורניה, אם העותר יעבור את בחינות הלשכה בקליפורניה. עמדת האוניברסיטה הינה, כי חרף הנחיתות האקדמית של הפקולטה, זו תאוזן על-ידי בחינת הלשכה הקשה במיוחד. ענין אחרון זה אינו עומד בפנינו, שכן העותר לא עמד בבחינת הלשכה. נשאלת השאלה, האם עמדתה המקורית של האוניברסיטה, לפיה רק פקולטה למשפטים שקיבלה הכרה על ידי ה- ABA תוכר בישראל, היא בלתי סבירה.

עיינו בעתירה ובתשובה לה. נחה דעתנו, כי לא נפל בעמדת האוניברסיטה כל פגם המצדיק התערבותנו. התנית ההכרה בישראל בהכרת ה- ABA היא סבירה, לאור מעמדה של הכרה אחרונה זו בארצות הברית עצמה. על פי הגישה בארצות הברית, בוגר בלימודי משפט של מוסד המוכר על ידי ה- ABA זכאי לגשת אל בחינת הלשכה בכל מדינות בארצות הברית, ואילו פקולטה למשפטים המוכרת לפי הלשכה בקליפורינה יוכל לגשת לבחינות רק בקליפורניה.

העתירה נדחית.

ניתנה היום, ז' באב תשנ"ז (10.8.97).