Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

מאיה ניקולובה נ' שר הפנים ואח'

HCJ 4775/02 was decided on 24 December 2002.

The court's decision, in its own words.

כנגד החלטה זו מופנית העתירה שלפנינו. בא-כוחה של העותרת ביקש לשכנענו כי עם נישואיה יצרה העותרת זיקה משל עצמה לישראל, ומטעם זה זכאית היא לקבל את האזרחות הישראלית. לטענתו ניתן ללמוד על רצינות הקשר מן העובדה שהמנוח ציווה לעותרת כחמישית מעזבונו, וניתן צו לקיום הצוואה. כמו כן, יצרה העותרת קשרים אישיים עם בני משפחת המנוח והיא מתגוררת כיום עם בתו הבגירה באותה דירה. העותרת נקלטה בארץ, ויש לה אף מקום עבודה. מוכנים אנו להניח כי העותרת אכן חשה כיום זיקה לישראל, ומבקשת היא להמשיך ולהישאר בה כאזרחית, אולם אין די במבחן הסובייקטיבי הכרוך ברגשותיה ובתנאי חייה של העותרת כדי לקבוע שזכאית היא לקבל מעמד של אזרחית. ההסדר המדורג כולו נועד לבחון אם הקים אדם בישראל תא משפחתי עם בן זוגו והאזרחות הניתנת לבן זוג על-פי סעיף 7 נועדה לאפשר לבני התא המשפחתי הבסיסי לחיות בצוותא כמשפחה מבלי שיצטרכו לעמוד מול הדילמה של פירוק הנישואין או עזיבת הארץ. על כן טוענת המדינה כי תנאי לאישור בקשה להתאזרחות מכוח נישואין הוא הנחת תשתית ראייתית לקיומו של מרכז חיים בישראל מזה, וקשר נישואין תקף וכן מזה. המעבר בין שלב לשלב בהליך המדורג כפי שנקבע מותנה בהמשך קיום העילה למתן ההקלה להתאזרחות הלא היא קיום תא משפחתי משותף בישראל. משפקע קשר הנישואין פקעה אף העילה להכרה בזכות להתאזרח בישראל. יצוין עוד כי בעניינה של העותרת הופסקה תקופת המבחן מספר חודשים לאחר שבני הזוג נישאו; מאז חלפה למעלה משנה ולעותרת ניתן זמן כדי להשלים את סידוריה בטרם תיאלץ לעזוב את הארץ. בנסיבות אלה לא ראינו מקום להיעתר לעתירה. העותרת תוכל להישאר בישראל עד ליום 1.3.03 כדי להשלים את היערכותה ליציאה מהארץ.

3 justices heard the case, and the ruling came on 24 December 2002.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 4775/02
Opened
2002
Decided
24 December 2002
Length
2 pages

The panel

  • דורית ביניש
  • אליעזר ריבלין
  • אילה פרוקצ'יה

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 4775/02 מאיה ניקולובה נ' שר הפנים ואח' (24.12.2002)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 4775/02

בפני: כבוד השופטת ד' ביניש · כבוד השופט א' ריבלין · כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

העותרת: מאיה ניקולובה

נגד

המשיבים: 1. שר הפנים · 2. מנהל הלשכה למנהל אוכלוסין · 3. מנהל מח' אשרות וזרים במשרד הפנים · עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים

תאריך הישיבה: י"ט בטבת התשס"ג (24.12.2002)

בשם העותרת: עו"ד רמי שלמון

בשם המשיבים: עו"ד שרון רוטשנקר

פסק-דין

העותרת, אזרחית בולגריה, הגיעה לישראל בשנת 1996 כעובדת זרה. באותה תקופה החלה עבודתה כמטפלת במר יצחק אנג'ל (להלן – המנוח), שהיה חולה במחלה קשה. ביום 16.3.00 נישאה העותרת למנוח בנישואין אזרחיים בקפריסין. לאחר נישואיה פנתה העותרת בבקשה לקבל מעמד בישראל על-פי סעיף 7 לחוק האזרחות מכוח הנישואין. המשיב נהג בעותרת כמקובל בנסיבות של נישואין בין אזרחית או אזרח זר לאזרח ישראלי, והעניק לה אשרת שהייה וישיבה זמנית מסוג א/5 על-פי חוק הכניסה לישראל, על מנת שתשתלב בהסדר המדורג לבחינת קבלת האזרחות הישראלית. על-פי הסדר זה שהנהיג המשיב, הסדר שעמד במבחני הביקורת של פסיקתנו, מוארך רשיון הישיבה של הזר או הזרה כל שנה במשך ארבע שנים כדי לעמוד על המשך קיומו של קשר הנישואין עליו מבוססת בקשת ההתאזרחות. למרבה הצער ארבעה חודשים בלבד לאחר תחילת ההליך המדורג נפטר בעלה של העותרת, ולפיכך הודיע המשיב לעותרת ביום 25.5.02 כי אינה עומדת עוד במבחנים להארכת אשרת הארעי שניתנה ועל כן לא תוארך לה עוד האשרה.

כנגד החלטה זו מופנית העתירה שלפנינו. בא-כוחה של העותרת ביקש לשכנענו כי עם נישואיה יצרה העותרת זיקה משל עצמה לישראל, ומטעם זה זכאית היא לקבל את האזרחות הישראלית. לטענתו ניתן ללמוד על רצינות הקשר מן העובדה שהמנוח ציווה לעותרת כחמישית מעזבונו, וניתן צו לקיום הצוואה. כמו כן, יצרה העותרת קשרים אישיים עם בני משפחת המנוח והיא מתגוררת כיום עם בתו הבגירה באותה דירה. העותרת נקלטה בארץ, ויש לה אף מקום עבודה. מוכנים אנו להניח כי העותרת אכן חשה כיום זיקה לישראל, ומבקשת היא להמשיך ולהישאר בה כאזרחית, אולם אין די במבחן הסובייקטיבי הכרוך ברגשותיה ובתנאי חייה של העותרת כדי לקבוע שזכאית היא לקבל מעמד של אזרחית. ההסדר המדורג כולו נועד לבחון אם הקים אדם בישראל תא משפחתי עם בן זוגו והאזרחות הניתנת לבן זוג על-פי סעיף 7 נועדה לאפשר לבני התא המשפחתי הבסיסי לחיות בצוותא כמשפחה מבלי שיצטרכו לעמוד מול הדילמה של פירוק הנישואין או עזיבת הארץ. על כן טוענת המדינה כי תנאי לאישור בקשה להתאזרחות מכוח נישואין הוא הנחת תשתית ראייתית לקיומו של מרכז חיים בישראל מזה, וקשר נישואין תקף וכן מזה. המעבר בין שלב לשלב בהליך המדורג כפי שנקבע מותנה בהמשך קיום העילה למתן ההקלה להתאזרחות הלא היא קיום תא משפחתי משותף בישראל. משפקע קשר הנישואין פקעה אף העילה להכרה בזכות להתאזרח בישראל. יצוין עוד כי בעניינה של העותרת הופסקה תקופת המבחן מספר חודשים לאחר שבני הזוג נישאו; מאז חלפה למעלה משנה ולעותרת ניתן זמן כדי להשלים את סידוריה בטרם תיאלץ לעזוב את הארץ. בנסיבות אלה לא ראינו מקום להיעתר לעתירה. העותרת תוכל להישאר בישראל עד ליום 1.3.03 כדי להשלים את היערכותה ליציאה מהארץ.

העתירה נדחית.

ניתנה היום, י"ט בטבת התשס"ג (24.12.2002).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools