ורד פינקל נ' הוועד האולימפי בישראל

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

1.בעתירה שבפנינו מבקשת העותרת להורות על בטלותה של החלטת המשיב, מכוחה נפקד שמה מרשימת הספורטאים העתידים לייצג את מדינת ישראל במשחקי אולימפיאדת בייג'ין 2008. לחלופין, התבקשנו להורות על שילובה של העותרת ברשימת הספורטאים האמורה. בתשובתו, טען המשיב כי העותרת לא קיימה את החובה המוטלת עליה למיצוי הליכים, מאחר ולא פנתה לערכאות הפנימיות באיגוד הספורט בו היא חברה, ואף לא למוסדות השיפוט הפועלים במסגרת המשיב, ואשר מהווים ערכאה מחייבת עבור החברים בו. מוסיף המשיב וטוען, כי ההחלטה אותה מבקשת העותרת לאיין, התקבלה על-ידי האיגוד הספורט הנזכר ולא על-ידו, וכי אין בית-משפט זה יכול להחליף את שיקול-דעתו המקצועי של המשיב ומוסדותיו. לפיכך, סבור המשיב, כי לא נפל פגם בהחלטה נושא העתירה.

2.עיינו בעתירה, בתגובת המשיב, ובתשובת העותרת לתגובת המשיב, ולסופו של יום הגענו לכלל מסקנה כי אין מנוס בידנו להושיט לעותרת סעד. חרף השגותיה של העותרת על אופן התנהלותו של המשיב, ובכלל זה על ההטעיה המכוונת בה נקט, לשיטתה, אין בכך כדי להותיר את הפנייה לבית-משפט זה כנתיב בחירה ראשון, בטרם מוצו יתר הדרכים הפתוחות בפני העותרת, ובראשן הפנייה לערכאות השיפוט המחייבות הפועלות במסגרת המשיב ואיגוד הספורט בו היא חברה. כפי שטען המשיב בתשובתו, קובע סעיף 11 לחוק הספורט, התשמ"ח-1988 כי: "הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בעניינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות או איגוד, תהיה בידי מוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בתקנון". מכאן, שאף אם סבורה העותרת כי בהחלטה עליה היא משיגה נפל פגם מנהלי חמור המצדיק את התערבותו של בית-משפט זה, מוטל עליה להקדים ולהעמיד החלטה זו לביקורת מוסדות השיפוט האמורים, ורק לאחר מכן, וככל שתימצא לה עילה לכך, תוכל לנסות להביאה בפני בית-הדין הגבוה לצדק.

לפיכך, נדחית העתירה על הסף.

ניתן היום, כ"א בסיוון התשס"ח (24.06.08).