מועצה מקומית יסוד המעלה נ' ראש ממשלת ישראל ואח'

פסק-דין

השופט א' מצא:

העותרת - המועצה המקומית יסוד המעלה - מלינה על אי-הכללתה ברשימת היישובים שהוגדרו על-ידי הממשלה כזכאים ליהנות מתכנית הפיתוח ליישובי קו העימות בצפון.

המבחן לסיווגו של יישוב כ"יישוב קו העימות בצפון" נקבע בהחלטת הממשלה מס' 4829 מיום 3.2.1999, כהאי לישנא:

2....

א) ברשימת ישובי קו העימות בצפון יכללו כל הישובים בגזרת גבול הלבנון אשר מיקומם הינו עד מרחק של 9 ק"מ מהגבול הבינלאומי עם לבנון.

ב) מדידת המרחק כאמור בסעיף 2א' שלעיל תתייחס למרחק האוירי הקצר ביותר שבין מרכז הישוב לגדר הגבול.

מאז החלטתה האמורה חזרה הממשלה ואימצה מבחן זה, בגדר מספר החלטות נוספות, שהאריכו את תוקפה של תכנית הפיתוח. לאחרונה, בהחלטתה מס' 2846 מיום 29.12.2002, האריכה הממשלה את תוקפה של תכנית הפיתוח עד לסוף שנת 2003; ובהחלטתה מס' 2878 מיום 12.1.2003 - בגדרה תיקנה את החלטתה מס' 2846 - חזרה ואימצה את המבחן האמור לסיווגם של היישובים הזכאים.

העותרת והמשיבים חלוקים בשאלת זכאותו של היישוב יסוד המעלה להיכלל ברשימת היישובים הזכאים ליהנות מתכנית הפיתוח. גם המשיבים מודים, כי חלק משטחו של היישוב אכן מצוי בתחום המרחק של תשעה קילומטר מגבולה של לבנון. דא עקא, שהמרחק אשר נמדד ממרכז היישוב לגדר הגבול הוא 9,410 מטר; ומכאן העלו המשיבים כי היישוב אינו עומד במבחנה של ההגדרה. הוברר, כי שורש מחלוקתם של הצדדים נעוץ בשאלה מהו "מרכז היישוב", כמשמעו בהגדרה. המשיבים גורסים, כי הכוונה למרכז שטחו המוניציפאלי המוגדר של היישוב; ואילו העותרת טוענת, כי הכוונה למרכז חלקו האורבאני (קרי: המבונה והמיושב) של היישוב.

העיון בחומר שלפנינו הובילנו למסקנה, כי הדין במחלוקת פרשנית זו הוא עם המשיבים; שכן רק פירוש זה מתיישב עם קיומה של אמת-מידה אחידה למדידת המרחק הקובע בין מרכזיהם של יישובים שונים ועד לגדר הגבול.

ניתן, אמנם, לחלוק על צדקת הבחירה בקריטריון זה, שבמקרים חריגים עלול להצמיח תוצאות מוזרות. טול יישוב שמרכזו המוניציפאלי מרוחק מן הגבול יותר מתשעה קילומטר, בעוד שרוב (או כל) בתי תושביו מצויים במרחק קטן יותר מגדר הגבול. יישוב כזה לא יסווג כיישוב עימות. טול, לעומתו, יישוב שמרכזו המוניציפאלי מצוי בתחום המרחק של

תשעה קילומטר מן הגבול, בעוד שרוב (או כל) בתי תושביו מרוחקים מן הגבול יותר מתשעה קילומטר. יישוב כזה, בשונה מקודמו, אכן יסווג כיישוב עימות. הואיל והכול מסכימים, כי מטרתה של תכנית הפיתוח היא להיטיב עם תושבי יישובי קו העימות, בין היתר בשל היותם חשופים לסכנות ביטחוניות מיוחדות הנובעות ממגוריהם בקירבת גדר הגבול, ניתן לתהות אם הקריטריון שנקבע לסיווגו של יישוב כיישוב קו עימות אמנם מגשים, בכל המקרים שעניינית ראויים לכך, את מטרתה של תכנית הפיתוח. אלא שסוגיה זו, החורגת מגדרה של העתירה שלפנינו, היא עניין למשיבים לשוב ולענות בו.

העתירה, שהתמקדה אך בשאלת פרשנותו של המבחן, אינה מקימה עילה להתערבות בית-המשפט בהחלטת הממשלה. מטעם זה, ומבלי שיהיה בכך כדי לפגוע בזכות העותרת לשוב ולפנות לבית-המשפט בעניינה אם תהיה לה עילה לכך, אין לדעתי מנוס מדחיית העתירה. בנסיבות העניין הייתי נמנע מעשיית צו להוצאות.

השופטת א' פרוקצ'יה:

אני מסכימה.

השופט א' גרוניס:

אני מסכים.

הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט א' מצא.

ניתן היום, י"ב באב תשס"ג (10.8.03).