טטיאנה דדוב ואח' נ' שר המשפטים ואח'

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.בפנינו עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיבים לנמק מדוע לא תוענק לעותרים 2­4 אזרחות ישראלית. העותרת 1, בת לאב יהודי, עלתה לארץ בשנת 2005. העותר 2 הוא בנה. העותרת 3 היא אשתו של העותר 2 והעותרת 4 היא בתם של העותרים 2 ו-3.

2.בשנת 1999 הגיש העותר 2 בקשה לאשרת עלייה. הבקשה נדחתה על רקע אירועים פליליים בהם היה העותר 2 מעורב בעבר. לאחר נישואיהם של העותרים 2­3 והולדתה של העותרת 4, הגישו העותרים 2­4 בקשה נוספת, זאת בשנת 2005. גם בקשה זו נדחתה על רקע עברו הפלילי של העותר 2. העותר 2 הגיע לארץ בשנת 2007 במעמד של תייר. העותרים הגישו עתירה לבית משפט זה בעניין מעמדם, אשר נדחתה הואיל ולא קדמה לה פנייה לרשויות המתאימות (בג"ץ 5122/07, פסק דין מיום 23.8.07). העותרים פנו למשיב בבקשה להחלפת מעמדו של העותר 2. במסגרת הטיפול בבקשה זו עבר העותר 2 בדיקות רפואיות, אך בעת הגשת העתירה (ביום 15.1.09) טרם קיבלו המשיבים החלטה בבקשה.

3.בתגובת המשיבים לעתירה נמסר, כי לאחר בחינת העניין הוחלט להעניק לעותר 2 מעמד של תושב ארעי בישראל (א/5) לתקופת מבחן בת שנתיים, בכפוף לכך שיחתום על התחייבות להימנע ממעורבות בפלילים. עוד נאמר בתגובה, כי המשיבים יוכלו לדרוש את יציאת העותר 2 מן הארץ ככל שיהיה מעורב בפלילים בתקופת הניסיון האמורה. כמו כן מסרו המשיבים, כי הוחלט להתיר את כניסתן של העותרות 3­4 לארץ ולהעניק להן מעמד של תושבות ארעי בישראל לתקופה בת שנתיים. לעניין זה, כך נאמר, יש להגיש בקשה מתאימה. לבסוף נמסר, כי בתום תקופת המבחן בת השנתיים, ובהנחה שהעותר 2 יימנע ממעורבות בפלילים, תתקבל החלטה סופית בבקשתו, וכן החלטה באשר למעמדן של העותרות 3­4.

4.רשמנו לפנינו את שמסרו המשיבים בהודעתם. לאור האמור בהודעה, מיצתה העתירה את עצמה. דינה להימחק, איפוא, וכך אנו מורים.

ניתן היום, ה' באלול התשס"ט (25.8.2009).