שרה טיבי נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח'

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.לפנינו עתירה לביטול פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל 279/09, שניתן ביום 9.3.2010 בו נדחתה בקשת העותרת להוון את קצבת התלויים לה היא זכאית מכוח חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק).

2.העותרת היא אלמנתו של המנוח זכריה טיבי ז"ל (להלן - המנוח). המנוח נפטר ממחלת הסרטן בשנת 2005. לאחר מותו, הוכרה מחלת המנוח כתאונת עבודה ונקבעו לו 100 אחוזי נכות מיום גילוי המחלה ועד יום מותו. העותרת אף הוכרה כתלויה לפי החוק, והיא זכאית לקבל קצבת תלויים חודשית בסך 13,500 ש"ח. ביום 31.12.2007 הגישה העותרת למשיב 2, המוסד לביטוח לאומי, בקשה להיוון קצבת התלויים לה היא זכאית, כך שתקבל מענק חד פעמי במקום הקצבה החודשית. בקשה זו סורבה. העותרת עתרה נגד החלטה זו לבית הדין האזורי לעבודה, אשר דחה את העתירה. העותרת ערערה על פסק הדין לבית הדין הארצי. ביום 9.3.2010 דחה בית הדין הארצי את הערעור. עתה, מבקשת העותרת כי נורה על ביטול פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. כן עותרת היא, כי בית משפט זה יקבע שהוראות החוק מקנות זכאות להיוון גמלה גם לתלויים של מי שהוכר כנפגע עבודה.

3.דין העתירה להידחות על הסף. בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין של בתי הדין לעבודה. התערבותו של בית משפט זה מוגבלת אך לאותם מקרים חריגים בהם נפלה טעות מהותית בפסק דינו של בית הדין לעבודה, אשר שיקולי צדק מצדיקים את תיקונה בנסיבות העניין (ראו למשל, בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673 (1986); בג"ץ 80/90 שנידרמן נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם, 18.6.2009)). זאת, בפרט כאשר מדובר בפסק דין הדן בנושא בו יש לבית הדין לעבודה מומחיות, כגון תגמולי הביטוח הלאומי (בג"ץ 2930/08 שיידין נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם, 27.4.2008)). בענייננו, לא מתקיימים החריגים המצדיקים דיון בעתירה. בית הדין לעבודה על שתי ערכאותיו בחן את טענותיה של העותרת, בהתבסס על הוראות החוק הרלוונטיות ועל פסקי דין קודמים שניתנו בעניין. לא מצאנו, כי פסיקת בית הדין מעוררת שאלה המצדיקה ליבון במסגרת עתירה לבית משפט זה. בית הדין הארצי, כקודמו בית הדין האזורי, היפנה לסעיף 113 לחוק המורה במפורש, כי נכה עבודה זכאי להוון את גמלתו בנסיבות מסוימות. כפי שקבע בית הדין, הזכאות לתגמולי ביטוח לאומי נקבעת לפי חוק. אין מקום כי בית המשפט יקנה לעותרת, שאינה נכת עבודה, זכויות שלא נקבעו בחוק. למעשה מבקשת העותרת כי הערכאות השיפוטיות תתעלמנה מהוראות החוק ותחלטנה כי לא רק הנכה זכאי להיוון גימלת הנכות בתנאים מסוימים אלא שגם התלויים רשאים לעשות כן לעניין גמלת תלויים. מדובר בשינוי של הדין הנמצא בתחומו של המחוקק.

4.העתירה נדחית אפוא על הסף בלא שנתבקשה תגובה.

ניתן היום, ח' באב התש"ע (19.7.2010).