מרים פפוציה ואח' נ' משרד הפנים, מינהל האוכלוסין

פסק-דין

לא ראינו עילה להתערב בהחלטת המשיב לפיה העותרות 2 ו-3 אינן זכאיות שבות (להלן: העותרות). הטעם העיקרי עליו התבסס המשיב בעמדתו מעוגן בפסק-דינו של בית משפט זה בבג"ץ 2041/07 (פפוציה ואח' נ' שר הפנים ואח', לא פורסם (11.05.2008)) שהתייחס לאותן עותרות, נוכח דחייתה של עתירתן. באת-כוח המשיב טענה לפנינו כי דין העתירה להידחות על הסף בשל מעשה בית דין. בעתירה שנידונה בפסק-הדין הנ"ל ביקשו העותרות בקשה להכיר בהן כזכאיות לאזרחות לפי חוק השבות, בטענה כי אמם יהודיה אך הסתבר כי בעניין זה הסתמכו על מסמך מזויף. עוד ביקשו אז להסתמך על כך שסבם וסבתם וגם דודיהם מצד אביהן עלו לישראל מכוח שבות ונרשמו כיהודים. לתמיכה בטענותיהם הגישו מסמכים שונים. בית משפט זה בחן את הראיות שהוגשו מטעם העותרות ואת טיעוניהן בקפידה רבה. בין היתר התייחס לכך שאמנם הסב והסבתא של העותרות עלו לישראל, אך עלייתם הייתה בראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת, ובפני בית המשפט היה תצהיר של איש "נתיב" דאז ונמסרו פרטים שונים מהם עלה שבאותה תקופה בגל העלייה הגדול, לא נערכו בדיקות קפדניות לגבי המבקשים לעלות ובעניינם לא הונחה תשתית להוכחת יהדותם. בקשת עלייה של אחות אביהם נדחתה בשל רישום הוריה כאוקראינים בתעודת הלידה. כן עלה מהתצהיר שהוגש כי סבתם של העותרות אף אישרה בשיחת טלפון כי אינה יהודיה; איננו רואים לפרט את מכלול הנסיבות והממצאים שנקבעו באותו פסק-דין והיו ביסוד הדחייה של העתירה.

בשולי פסק-דינו הוסיף בית המשפט (מפי השופט רובינשטיין) כי פסק-הדין אינו חוסם את דרכן של העותרות להגיש בקשה חדשה אם ימצאו ראיות אחרות. בית המשפט ציין במפורש כי אינו מבקש לפגוע במעמדם של הקרובים שנרשמו כבר כיהודים עם עלייתם ארצה. העותרות לא יצאו מהארץ לאחר פסק הדין שניתן ב-11.05.2008.

בעתירה שלפנינו שבו העותרות וביקשו להסתמך על כך שסבתן רשומה בישראל כיהודיה ואזרחותה לא נשללה, כמו על אזרחות הדודים. על כך ייאמר כי העובדה שהמשיב נמנע מלפגוע בדרך כלשהי במעמדם של הסבים ושל דודיהן של העותרות אינה מניבה בסיס ראייתי מספיק כדי לשנות מפסק-הדין שכבר ניתן בעניינן של העותרות, ולפיכך דין עתירתן להידחות. נוסיף עוד כי העותרות שוהות כבר שנים רבות בישראל, העותרת 2 משנת 2000 והעותרת 3 משנת 2003. לטענת העותרות, שלא הוכחשה, העותרת 3 סובלת ממחלה המטולוגית קשה ומטופלת בישראל בבית החולים "הדסה" עין כרם.

בנסיבות אלה ראוי שהמשיב ישקול את האפשרות ליתן לעותרות מעמד, ורישיון שהייה בישראל מטעמים הומניטריים.

בכפיפות להמלצתנו זו העתירה נדחית.

ניתן היום, ט"ו באייר התשע"א (19.05.2011).