מחמוד מחמד חסן אלפספוס נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש ואח'

פסק-דין

1.העותר, יליד 1990, תושב דורא שבאזור חברון, ריצה בעבר מספר עונשי מאסר בפועל בגין עבירות ביטחוניות, ושהה בעבר במעצרים מנהליים. על רקע מידע מודיעיני שהצטבר בעניינו, ביום 15.9.2020 העותר נעצר, וביום 16.9.2020 נחקר על ידי משטרת ישראל בחשד לפגיעה בביטחון האזור; קשירת קשר לביצוע פשע נגד מטרות ישראליות; ופעילות בארגון צבאי. העותר הכחיש את המיוחס לו. לנוכח המסוכנות שנשקפה ממנו, ובהיעדר אפשרות להעמידו לדין פלילי, ביום 21.9.2020 הוצא צו מעצר מנהלי שהורה על מעצרו של העותר מיום 22.9.2020 ועד ליום 14.3.2021.

ביום 11.3.2021, הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי של העותר, החל מיום 14.3.2021 ועד ליום 13.9.2021 (להלן: צו המעצר הנוכחי). העתירה שלפנינו מופנית כנגד צו המעצר הנוכחי.

2.לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר עיינו בחומר החסוי ושמענו הסברים מפי גורמי הביטחון. נחה דעתנו כי נשקפת סכנה מן העותר, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיב ולפיה העותר "פעיל תנזים החשוד במעורבות בפעילות טרור צבאית" (נציין כי העותר הוא אחיו של העותר בבג"ץ 5367/21, שפסק הדין בעניינו ניתן במקביל לעתירה זו).

3.משירות בתי הסוהר נמסר כי החל מיום 15.7.2021, העותר מצוי בשביתת רעב. הונחה לפנינו חוות דעת רפואית עדכנית בעניינו של העותר, לפיה מצבו הכללי של העותר ירוד והוא מסרב לכל התערבות רפואית ומסרב לקחת תוספי מינרלים וויטמינים, אך הוא נתון במעקב קפדני, בעיקר ויזואלי, על ידי גורמי הרפואה. בהתאם לפסיקתו של בית משפט זה, שביתת הרעב כשלעצמה אינה מהווה גורם בהחלטה לגבי תקפותו של מעצר מנהלי (ראו, למשל, בג"ץ 3990/21 אבו עטואן נ' שופט צבאי משפטאי, בפסקה 10 (10.6.2021); בג"ץ 6369/20 אח'רס נ' מפקד צבאי לאזור בפסקה 4 (23.9.2020)).). מכל מקום, חזקה על שירות בתי הסוהר כי ימשיך במעקב רציף אחר מצבו של העותר.

4.רשמנו לפנינו הצהרת המשיב כי בדעתו להאריך את הצו המנהלי לתקופה נוספת של חמישה חודשים.

5.בשורה התחתונה לא ראינו מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו.

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ו באב התשפ"א (4.8.2021), בנוכחות הצדדים.