המעוצה המקומית קדימה- צורן נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון ואח'

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

מונחת לפנינו עתירה מטעם מועצה מקומית, לפיה על משיב 1 – משרד הבינוי והשיכון – לשנות את קביעתו ביחס למעבר מתכנית "מחיר למשתכן" לתכנית "מחיר מופחת"; לקבוע תקופת מעבר בין שתי התכניות; ולקיים את הבטחתו השלטונית להוציא לפועל תכנית מסוימת בתנאי תכנית "מחיר למשתכן".

שמענו את טענות באי כוח הצדדים, ודעתנו היא כי אין עילה משפטית למתן הסעדים על ידי בית משפט זה. לא השתכנענו כי ישנה הבטחה שלטונית כטענת בא כוח העותרת. ובכל מקרה, גם לו היינו מקבלים את הטענה מבחינה עובדתית – אין הבטחה שלטונית מחייבת בנסיבות העניין.

אשר לשני הסעדים הראשונים. ראשית, אנו מקבלים את טענת בא כוח המדינה כי מדובר בכריכה בין סמכות המשרד לחתום על הסכם פיתוח ובין מסלול השיווק של הדירות הרלוונטיות – נתון שנקבע בידי מועצת מקרקעי ישראל ובמעורבותם של גורמים נוספים. שנית, ובכל הנוגע לטענות ביחס לאופן הפעלת סמכות המשרד, הרי שהתרשמנו כי מדובר בקביעת מדיניות בסוגיות הרלוונטיות – תחום שבו מוענק שיקול דעת רחב למשיבים, ובעיקר למשיב 1.

העתירה נדחית. בנסיבות העניין, העותרת תישא בהוצאות המשיבים ושכר טרחת עורכי דינם בסך כולל של 15,000 ש"ח לשניהם יחד.

ניתן היום, כ"ו באב התשפ"א (4.8.2021).