Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

רוטימי אדונג'ובי נ' מדינת ישראל

HCJ 5507/98 was decided on 9 November 1998.

The court's decision, in its own words.

אנו מחליטים, לכן, לדחות את העתירה.

3 justices heard the case, and the ruling came on 9 November 1998.

Court
The Supreme Court
Case
HCJ 5507/98
Opened
1998
Decided
9 November 1998
Length
2 pages

The panel

  • מישאל חשין
  • יצחק זמיר
  • מנחם אילן

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 5507/98 רוטימי אדונג'ובי נ' מדינת ישראל (9.11.1998)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

פסק-דין

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 5507/98

בפני: כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופט י' זמיר

כבוד השופט מ' אילן

העותר: רוטימי אדונג'ובי

נ ג ד

המשיבים: 1.

מדינת ישראל

2.שר הפנים

3.בית מעצר "ניצן" מחלקת שב"ח

עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים

תאריך הישיבה: כ' בחשון תשנ"ט (9.11.98)

בשם העותר: עו"ד שולי זסלבסקי

בשם המשיבים: עו"ד דינה זילבר

פ ס ק-דין

השופט י' זמיר:

העותר הינו אזרח ניגרי שנכנס לישראל בשנת 1995 באשרת ביקור, ומאז פקיעת האשרה הוא שוהה בישראל שלא כדין. כשלוש שנים שהה העותר בישראל בלא אשרת שהייה, עד אשר נתפס ביום 21.4.98, נעצר והוצא עליו צו גירוש על ידי שר הפנים. מאז עצור הוא מכוח צו הגירוש.

טענת העותר היתה כי אם יגורש לניגריה, ארץ מולדתו, כי אז נשקפת סכנה לחייו בשל חברותו במפלגה שאינה מפלגת השלטון. ואולם הנציב העליון לפליטים של האו"ם סירב להכיר בעותר כפליט. זאת ועוד. גם משרד החוץ של ישראל מודיענו כי לדעתו אין נשקפת סכנה לחייו של העותר אם יגורש לניגריה.

עניינו של העותר בא לפנינו לראשונה ביום 27.9.98, ולבקשת בא-כוחו דחינו את הדיון בעתירה כדי ליתן שהות בידו לבדיקת האפשרות שתימצא מדינה אשר תסכים לקלטו. מסתבר עתה כי בא-כוח העותר פנה לכמה מדינות כדי לברר אפשרות לקלוט את העותר, וזכה לתשובתה של קנדה כי בקשתו תבורר, ובאת-כוחו הוסיפה והודיעתנו כי תשובה תתקבל בעוד כשנה לערך. הבקשה לעת הזאת היא כי, עד קבלת התשובה, ישוחרר העותר בערובה.

באת-כוח המדינה מתנגדת בכל תוקף לבקשת העותר. לטענתה אין כלל מקום לשחרור בערובה בנסיבות העניין. יתר על כן, לטענתה, הערובה שהציעה באת-כוח העותר היתה בסך 10,000 ש"ח, ואילו המדינה עומדת על ערובה בסך 30,000 ש"ח למצער.

הצענו לבאת-כוח העותר כי לעת הזו ישהה העותר במעצר, וכי נמשיך ונשמע את העתירה בעוד כששה חודשים, מתוך תקווה שתחול התקדמות בבקשת העותר להיקלט בקנדה. אולם באת-כוח העותר הודיעה לנו כי העותר מסרב להצעתנו, וכי אחת מן השתיים: או שהעותר ישוחרר לאלתר בערובה שהוצעה או שיגורש לאלתר, בהסכמתו, לניגריה.

לא מצאנו הצדק לשחרורו של העותר בערובה כפי שהוצע על ידו. כפי שאמרנו לעיל, על פי המידע שבידינו אין נשקפת לעותר סכנה לחייו במולדתו, ואין טעם טוב כי צו הגירוש לא יבוצע.

אנו מחליטים, לכן, לדחות את העתירה.

ניתן היום, כ' בחשון תשנ"ט (9.11.98).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools