שמואל לם נ' מבטחים - מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע''מ ואח'

פסק-דין

השופטת ט' שטרסברג-כהן:

1. העותר היה חבר בקרן פנסיה מקיפה לעמיתים ותיקים של מבטחים (המשיבה 3 לפנינו) עד לפרישתו לפנסיית זקנה מוקדמת ביום 1.12.00. החל ממועד זה מקבל העותר פנסיה מדי חודש בחודשו בהתאם לתקנות קרן הפנסיה (להלן: התקנות). העותר הגיש ערעור לועדת הערעורים לענייני מבטחים שבהסתדרות בה טען כי דרך חישוב שיעור הפנסיה על-ידי מבטחים שגויה ואינה תואמת את הוראות התקנות. ועדת הערעורים דחתה את תביעת העותר ועל כך הגיש הוא ערעור לבית הדין האזורי לעבודה. במקביל הגיש העותר בקשה להכיר בתביעתו כייצוגית. בית הדין האזורי לעבודה דחה את הבקשה לאשר את תביעתו כייצוגית ובית הדין הארצי לעבודה אישר בערעור את פסק דינו של בית הדין האזורי.

על כך נסבה העתירה שלפנינו.

לשם השלמת התמונה יצוין, כי העותר חזר ופנה לבית הדין האזורי בבקשה לעיון חוזר בהחלטה, אך גם בקשתו זו נדחתה.

2.בית הדין האזורי לעבודה (כבוד השופט מ' שפיצר) דחה את בקשת העותר לאשר את תובענתו כייצוגית מן הטעם שלא מצא כי מתקיימים התנאים להכרה בתובענה כייצוגית. בית הדין לא שוכנע כי קבוצת הגימלאים אותה מבקש העותר לייצג בתובענה אכן עשויה מקשה אחת, בקובעו, כי "קשה למצוא זהות כלשהי בין חבריה ואולי בעצם המצב הפוך, שכן המדובר בסופו של דבר בחישוב אינדיבידואלי של כל חבר וחבר על פי נסיבותיו האישיות". כן ציין בית הדין האזורי, כי גודלה של הקבוצה אינו מצדיק את הגשת התובענה כייצוגית. זאת ועוד, התביעה הייצוגית מופנית רק נגד מבטחים, הקשורים בהסכמי רציפות עם קרנות אחרות, שאינן צד לתביעה, כך, שניהול התובענה כייצוגית עלול לפגוע בזכויות של מבטחים – וכתוצאה מכך של חבריה – שעה שפסק הדין לא יחייב את הקרנות האחרות. בית הדין האזורי הוסיף וקבע, כי העובדה שהעותר בחר להגיש תביעתו במו ידיו ללא ייצוג על-ידי עורך-דין, מעוררת "חשש כבד, שעניינם של החברים עליהם מבקש הוא לגונן לא ייוצג בצורה אופטימילית". טעם נוסף לדחיית הבקשה הוא דחיית ערעור העותר על-ידי ועדת הערעורים. בשל כל אלה, נדחתה הבקשה.

3.בית הדין הארצי לעבודה (כבוד הנשיא ס' אדלר) דחה את בקשת רשות הערעור – אף מבלי לבקש את תגובת מבטחים - בקובעו, כי ההלכה היא שיש לנקוט במתן היתרים להכיר בתובענה כייצוגית, במשורה ובמקרים מיוחדים בלבד, בשים לב לייחודיותו של הליך התובענה הייצוגית. בית הדין הארצי מצא כי בית הדין האזורי "שקל את מכלול השיקולים הנוגעים להכרה בתביעה כתובענה ייצוגית, לרבות הגדרת חברי הקבוצה ואופי הייצוג". בשל כך נדחתה בקשת רשות הערעור.

4.דין העתירה להידחות על הסף.

לא מצאנו בנימוקי העתירה, עילה להתערבות בית משפט זה בהחלטות בתי הדין לעבודה לערכאותיהם.

5.מתן רשות להגשת תובענה ייצוגית נתונה לשיקול דעת בית הדין. כך גם מתן רשות ערעור. מכאן, שמדובר בשתי החלטות שכל אחת מהן היא החלטה שבשיקול דעת. זוהי משוכה ראשונה אותה לא עבר העותר באשר לא שכנענו שיש מקום להתערב בשיקול הדעת של בתי הדין לעבודה. בית הדין האזורי יישם את הדין וההלכה הנוגעים לעניין ושקל את כל השיקולים הרלבנטיים לשאלת ההכרה בתובענה כייצוגית. החלטתו אושרה על-ידי בית הדין הארצי. מבלי להתייחס לקביעתו של בית הדין הארצי לפיה יש לנקוט במתן היתרים לנהל תובענות ייצוגיות במשורה ובמקרים מיוחדים, לא מצאנו כי קמה עילה להתערבותנו בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה, על-פי המבחנים הנקוטים בידינו להתערבות כזו. כבר נאמר לא אחת, כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה וכי הביקורת השיפוטית על פסקי-דין אלה מצומצמת ביותר. התערבות כזו תבוא רק אם נתגלתה טעות משפטית מהותית ואם הצדק מחייב התערבותו של בית משפט זה לאור נסיבותיו של העניין (בג"ץ 525/84 חטיב ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד מ(1) 673, 693; בג"ץ 4205/99 גאולה בן עמי נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם)). לא מצאנו כי אלה התקיימו בענייננו.

העתירה נדחית על הסף.

ניתנה היום, י"ז בחשון תשס"ג (23.10.02).