Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

חסנה מוחמד מחמוד אלהליס ואח' נ' מפקדת חטיבת בנימין ואח'

HCJ 7251/02 was decided on 23 October 2002.

The court's decision, in its own words.

העתירה נדחית, וכפועל יוצא מכך מתבטל צו הביניים הארעי שהוצא בגדרה.

3 justices heard the case, and the ruling came on 23 October 2002.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 7251/02
Opened
2002
Decided
23 October 2002
Length
2 pages

The panel

  • אליהו מצא
  • טובה שטרסברג-כהן
  • דורית ביניש

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 7251/02 חסנה מוחמד מחמוד אלהליס ואח' נ' מפקדת חטיבת בנימין ואח' (23.10.2002)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק

בג"ץ 7251/02

בפני: כבוד השופט א' מצא · כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן · כבוד השופטת ד' ביניש

העותרים: 1. חסנה מוחמד מחמוד אלהליס · 2. נביל יוסף יונס אלהלס · 3. יוסף נביל יוסף אלהליס · 4. נארמין נביל יוסף אלהליס · 5. מוחמד נביל יוסף אלהליס · 6. אימאן נביל יוסף אלהליס

נגד

המשיבים: 1. מפקדת חטיבת בנימין · 2. מפקד צבאי לאזור יהודה והשומרון · 3. היועץ המשפטי לאיו"ש · עתירה למתן צו-על-תנאי

בשם העותרים: עו"ד ו' דראשוה

בשם המשיבים: עו"ד י' רויטמן

פסק-דין

השופט א' מצא:

העותרת 1 (העותרת), תושבת הרשות הפלסטינית, היא אשתו ואם ילדיו (העותרים 3-6) של העותר 2 (העותר). העותר הוא אזרח ירדני, שנכנס לשטחי הרשות הפלסטינית ביום 3.8.00 מכוח רישיון ביקור זמני שהוענק לו. תוקף הרישיון פג ביום 2.3.01, ומאז שהה העותר בתחומי הרשות שלא כחוק. לטענת העותרים הגישה העותרת לרשות הפלסטינית, עוד בשנת 1997, בקשה לאיחוד משפחה בעבור העותר, אלא שחרף פניותיה החוזרות ונשנות של העותרת לרשות הפלסטינית, לא השיבה הרשות, עד היום, לבקשת איחוד המשפחה. העותר נעצר בשטח הרשות על-ידי כוחות הביטחון הישראליים. ביום 15.8.02 הוצא נגדו צו הרחקה לירדן, ומאז מוחזק העותר במעצר בשטח ישראל. בעתירתו ביקש העותר לאסור על המשיבים לגרשו לירדן, ולהתיר לו להמשיך ולשהות בתחומי הרשות הפלסטינית. ביום 23.8.02 נתתי צו ביניים ארעי, המורה לעכב את גירושו של העותר לירדן, והוריתי למשיבים להגיב על העתירה בכתב. ביום 20.10.02 הגישו המשיבים את תגובתם.

לאחר עיון בעתירה ובנספחיה ובתגובת המשיבים באתי לכלל מסקנה, כי דין העתירה להידחות על הסף. סעיף 28(11) לתוספת הראשונה לנספח האזרחי להסכם הביניים עם הרשות הפלסטינית (כתבי אמנה, 1071, כרך 33, בע' 215) קובע כי הרשות הפלסטינית רשאית להעניק תושבות קבע בשטחיה, בכפוף לאישורה המוקדם של ישראל. מהעתירה עולה, כי הרשות הפלסטינית טרם גיבשה את עמדתה ביחס לבקשת איחוד המשפחה שהגישה העותרת. מכל מקום - וכך אף נובע מתגובת המשיבים - עד היום לא העבירה הרשות את הבקשה האמורה לאישורה של ישראל. נמצא כי, לעת הזאת, הגורם היחיד היכול לטפל בעניינם של העותרים היא הרשות הפלסטינית, שבשטחה מבקש העותר להתגורר; וכל עוד אין הרשות מחליטה לאשר את בקשתו, ומעבירה את החלטתה לאישורה של ישראל, אין לעותרים עילה כנגד המשיבים. בנסיבות אלו, ועם כל ההבנה למצוקתם של העותרים, אינני רואה בסיס להתערבותנו בהחלטת המשיבים, להרחיק את העותר לירדן, שהיא מדינת אזרחותו.

העתירה נדחית, וכפועל יוצא מכך מתבטל צו הביניים הארעי שהוצא בגדרה.

ניתן היום, י"ז בחשון תשס"ג (23.10.02)

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools