פרזולה מירלייב נ' שר הפנים

פסק-דין

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 5859/98

בפני: כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופט י' זמיר

כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

העותרים:

1.פרזולה מירלייב

2.סולטנייה מקמאודובה

3.זויה קוטלינקוב

4.אולג חודורקובסקי

נגד

המשיבים:

1.שר הפנים

2.מנכ"ל משרד הפנים

3.מנהל הלשכה האזורית למינהל אוכלוסין

בחיפה

עתירה למתן צו על-תנאי

תאריך הישיבה: י"ז באדר א' התש"ס (23.2.00)

בשם העותרים: עו"ד חסנין שפיק

בשם המשיבים: עו"ד חני אופק

החלטה ופסק-דין

השופט י' זמיר:

עתירה זאת מבקשת שבית המשפט יורה למשיבים לתת לעותר 1 ולעותרת 2 אישורים לישיבת קבע או אשרת עולה. בפועל העתירה מורכבת משתי פרשות: הראשונה של העותרים 1 ו3-, והשניה של העותרים 2 ו4-. אכן, יש קשר בין השתיים, הן קשר של משפחה והן קשר של עובדות. אך לצורך הדיון המשפטי, שתי הפרשות נפרדות זו מזו, שכן הן מתבססות על קשר נישואין, הראשונה על נישואין בין העותר 1 לעותרת 3, והשניה על נישואין בין העותרת 2 והעותר 4. בשל הקשר העובדתי והמשפחתי בין שתי הפרשות התחלנו לדון בהן בצוותא. אך לאחרונה הודע לבית המשפט כי העותר 1 הועמד לדין פלילי בפני בית המשפט המחוזי, לפני יותר משנה, בגין עבירה של נסיון לרצח ועבירות חמורות נוספות. הוא נעצר אז עד תום ההליכים, ולאחר שחלפו תשעה חודשים למעצר, המעצר הוארך על ידי בית משפט זה, פעם אחת ולאחר מכן פעם שניה. עכשיו המשפט מתקרב לסיומו. לפיכך הוצע על ידי בית המשפט, והוסכם על ידי בעלי הדין, כי המשך הדיון בעתירה, ככל שהוא נוגע לעותרים 1 ו3- יידחה עד לאחר שיינתן פסק הדין על ידי בית המשפט המחוזי במשפטו של העותר 1. בהתאם לכך אנו מחליטים להפריד את הדיון בעתירה זאת, ולדחות את המשך הדיון בעתירה של העותרים 1 ו3- כאמור. עם זאת, רשמנו לפנינו את ההודעה מטעם המשיבים כי אין בדחייה זאת כדי להשפיע, לא על זכותו של העותר 1 ולא על הטענות של המשיבים, וכי עמדת המשיבים היא שאפילו אם יזוכה העותר 1 במשפטו, עדיין מן הראוי יהיה, על פי הדין, לדחות את הבקשה של העותר 1 לקבל אשרה לישיבת קבע או אשרת עולה.

החלטנו, לבקשת ב"כ המשיבים, שלא לדחות את הדיון בעתירה ככל שהיא נוגעת לעותרת 2 ולעותר 4. העובדות הנוגעות לעותרת 2 מורכבות ואין צורך להציג אותן בפירוט. אך זאת יש לומר כי העותרת 2 קיבלה אשרת תייר על יסוד טענה שהיא מבקשת לבקר את בנה השוהה בישראל, כשלאחר זמן נתברר כי מדובר לא בבנה אלא בבן אחותה. זמן קצר לאחר שנכנסה לישראל הגישה בקשה לקבלת אשרת עולה על יסוד תעודות לידה לפיהן היא יהודיה ובת ליהודיה. אך בבדיקה של המחלקה לזיהוי פלילי נמצא שהתעודות מזוייפות ולכן בקשתה נדחתה. בערך באותו זמן נישאה העותרת 2 לעותר 4 בנישואי פרגוואי, וזמן קצר לאחר מכן ביקשה לקבל אשרת עולה על יסוד נישואין אלה. ממשרד הפנים סירב על יסוד הטענה שהנישואין פיקטיביים, ולא נערכו כדי להקים תא משפחתי, אלא כדי לאפשר לעותרת 2 לשהות בישראל. המשיבים מבססים טענה זאת על עובדות ונסיבות שונות. אין אנו רואים צורך לפרטן, ודי לנו לומר, לאחר שקראנו ושמענו בפרוטרוט את הטענות של ב"כ העותרים, כי לא מצאנו יסוד להתערב בהחלטה של המשיבים. אנו מחליטים בהתאם, כי בנסיבות המקרה, שיש בהן כדי לשלול באופן מוחלט את אמינות העותרת 2, מן הדין לדחות את העתירה.

רשמנו לפנינו את הודעת ב"כ המשיבים כי הם יאפשרו לעותרת 2 לשהות בישראל עד גמר ההליכים הפליליים נגד העותר 1 בבית המשפט המחוזי. לאחר מכן היא תידרש לצאת את ישראל. עם זאת, תינתן לה האפשרות, אם תבקש, לבקר את העותר 1 גם לאחר מכן, ככל שההליכים המשפטיים בעניינו של העותר 1 יימשכו בביתה המשפט העליון.

לפיכך אנו דוחים את העתירה ככל שהיא נוגעת לעותרים 2 ו4-. הדיון בעתירה, ככל שהיא נוגעת לעותרים 1 ו3-, יימשך כאמור לאחר שבית המשפט המחוזי יתן פסק דין במשפטו של העותר 1. לצורך זה מתבקשת פרקליטות המדינה להגיש לבית המשפט הודעה משלימה לא מאוחר מיום 1.7.2000.

ניתן היום, י"ז באדר א' התש"ס (23.2.00).