ח"כ עו"ד סעיד נפאע נ' כנסת ישראל ואח'

פסק-דין

עתירה זו מסבה עצמה על תיקון 39 לחוק-יסוד: הכנסת, בו נוסף לסעיף 7א סעיף (א1) הקובע:

"לענין סעיף זה יראו מועמד ששהה במדינת אויב שלא כדין בשבע השנים שקדמו למועד הגשת רשימת המועמדים כמי שיש במעשיו משום תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, כל עוד לא הוכיח אחרת".

לטענת העותר – חבר כנסת בתנועת בל"ד – נפגעות בכך זכויות המיעוט הערבי בישראל, שכן יש מתוכו המבקרים במדינות אויב, בין היתר, לביקור בני משפחה, ועל כן יוטל עליהם בהתמודדותם לכנסת נטל שיש בו פגיעה חמורה.

בתשובת הכנסת תוארו בפרוטרוט הליכי החקיקה של התיקון לחוק-היסוד. נציין, כי בין היתר נאמר – אף כי דבר בעניין זה לא נטען בעתירה – כי בקריאה השנייה והשלישית אושר התיקון ברוב של 52 חברי כנסת. כפי שנמסר לנו בעת הדיון מפי באת-כוח הכנסת, הייעוץ המשפטי לכנסת חיווה דעתו כי ראוי רוב של 61 חברי כנסת ויותר, אך בנסיבות הספציפיות אינו הכרחי. עוד נטען כי אין הטענות שבעתירה עולות לכדי עילה לביקורת חוקתית, לא כל שכן כשזו עניינה בתיקון חוק-יסוד. לגופם של דברים נאמר כי ביקור במדינת אויב ללא היתר מהווה בכל מקרה עבירה פלילית ולכן חופש התנועה מוגבל ממילא. לפיכך, אין לומר כי נפגעה זכות חוקתית כלשהי על-ידי חקיקה זו.

בתשובת היועץ המשפטי לממשלה נאמר כי העתירה מוקדמת שכן הכרעה בכגון דא אינה נחוצה עתה ועלולה לבוא לכלל צורך בעת בחירות. כן צוין כי אין גם כל סעד הנדרש כנגד הממשלה.

דעתנו היא כי אין מקום לעת הזאת להידרש לעתירה, שגם לא נוסחה כדבעי כעתירה חוקתית, וזאת בלא שנביע דעה לגופן של הסוגיות שהיא מעלה. המדובר בנושא שמקומו ושעתו לאמיתם, ככל שיעלה צורך בעתיד, אגב בחינתן של נסיבות קונקרטיות. שאלה זו אף עשויה לעלות תוך בחינת שיקול דעתה של ועדת הבחירות. כלליות טענות העותר, כמו גם העדר התייחסות למהות הפגיעה החוקתית, מקשות בעת הזאת על התערבות שיפוטית. כך תמיד, וכך במיוחד עת הסעד המבוקש הוא ביטולו של דבר חקיקה ובענייננו תיקון לחוק-יסוד.

עם זאת, מפנים אנו תשומת לב המשיבה 1 כי נושא הרוב הנחוץ לקבלת התיקון אינו נקי מספק על-פי מהותו, גם בלא שנעסוק בכך כאן ועתה.

העתירה נמחקת, אפוא, תוך שנשמרות לעותר טענותיו, אותן יוכל לשוב ולהעלות באופן ובמועד המתאימים.

ניתן היום, כ"ו בסיון התשס"ט (18.06.2009).