משרד בתי הספר הכנסיתיים בישראל ואח' נ' מדינת ישראל - משרד החינוך

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

1.בעתירה שלפנינו ביקשו העותרים – מוסדות כנסייתיים מוכרים, ובתי ספר יסודיים שבבעלותם – להורות למדינת ישראל לנמק מדוע לא תעביר "את התקציב המגיע לכל אחד ואחד מהם, בגין 'סל טיפוח', החל מיום 1.1.20 ואילך, ומדוע לא תמנע מלפגוע בתקצוב העותרים". בתגובתו לעתירה, טען המשיב (להלן: משרד החינוך) כי דין העתירה להידחות על הסף ולגופה – בין היתר, משום שהשאלות שהיא מעוררת עומדות לבירור בעתירה מוקדמת שהונחה על שולחן בית משפט זה (בג"ץ 3141/20; להלן: העתירה המוקדמת). מנגד, העותרים טענו כי לבתי הספר הכנסייתיים הפועלים במגזר הערבי "ייחודיות הנבדלת משאר בתי הספר הנמנים על זרם החינוך המוכר הלא רשמי", שהגישו את העתירה המקבילה. זאת, גם על רקע הסכם שנחתם עם משרד החינוך בשנת 2015 בנוגע לסל הטיפוח, וחל, לשיטתם, "אך על העותרים ולא על כלל בתי הספר מזרם החינוך המוכר הלא רשמי".

משרד החינוך התבקש להתייחס לטענה זו – שאינה מובנת מאליה, נוכח נוסחו של סעיף 2 להסכם, המצורף כנספח א' לעתירה. אולם, ביום 3.2.2021 הודיע המשרד כי בינתיים "אושרה הפניה התקציבית הנוגעת לתקציב סל הטיפוח עבור חלקה של שנת הלימודים התש"ף שחל בשנת 2020, לחודשים ינואר-יולי 2020; והתקציב האמור הועבר לידי מוסדות החינוך המוכרים הרלוונטיים". בנסיבות אלה, סבר המשרד כי העתירה מיצתה את עצמה, וביקש למחוק אותה מבלי להכריע בטענות לגבי ההסכם משנת 2015. בתשובה, מסר ב"כ העותרים "כי הוא זקוק לפירוט הסכומים שהוקצו לעותרים ע"י המשיבה [...] לרבות פירוט חודשי/רבעוני/שנתי, של כל תשלום ודרך חישובו לגבי כל אחד מהעותרים".

2.נוכח השתלשלות האירועים, העתירה דנן מיצתה את עצמה. העותרים לא העלו השגות קונקרטיות לגבי גובה הסכומים שהועברו להם – ובכל מקרה, אין לדון בהשגות מסוג זה בהליך דנן ללא מיצוי מוקדם של ההליכים, ועל יסוד עתירה שאינה מכילה את התשתית העובדתית הנחוצה. לפיכך, ומבלי לפגוע בטענות עתידיות אפשריות של העותרים בעניין, בקשתם להורות למשרד החינוך למסור את פירוט ודרך חישוב התקציב, נדחית – והעתירה נמחקת.

הואיל וטענות הצדדים – לרבות בקשת משרד החינוך, מנימוקיה, לדחיית העתירה על הסף – לא התבררו, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט באדר התשפ"א (3.3.2021).