גבריאל ביטון נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק-דין

השופט י' עמית:

1.ככל שניתן להבין מהעתירה, העותר, המייצג את עצמו, משיג על כך שהמוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) מסרב להגדיל את קצבתו החודשית אשר תאפשר לו להעסיק מטפל לצרכי סיוע בפעילותיו היומיומיות, מאחר שהוא סובל מבעיות רפואיות שונות.

2.דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי.

כידוע, בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ לא יידרש לעתירה מקום בו קיים לעותר סעד חלופי. על פני הדברים, מקומן של טענות העותר כנגד המל"ל להתברר לפני בית הדין האזורי לעבודה (ראו: סעיף 391(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995).

בנוסף לכך, העותר לא צירף לעתירתו את החלטת המל"ל הדוחה את בקשתו, ודומה כי עתירתו לוקה באי מיצוי הליכים. לפיכך, וככל שטרם ניתנה החלטה מעין זו, טוב יעשה העותר לו יגיש תביעה למשרדי המל"ל במסלול המתאים, ורק אז יפנה בהשגות לערכאות השיפוטיות.

3.אשר על כן, העתירה נדחית, ומשלא נתבקשת תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט' באלול התשע"ח (20.8.2018).