Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

באסמה נג'אר נ' מוחמד נג'אר

HCJ 6133/02 was decided on 31 July 2002.

The court's decision, in its own words.

אני מקבל איפוא את הערעור, מבטל את פסק הדין וההחלטה ומורה להשיב את הערעור לרשימת הערעורים הממתינים לדיון. לא ראיתי - בנסיבות המקרה לעשות צו להוצאות.

One justice heard the case, and the ruling came on 31 July 2002.

Court
The Supreme Court
Case
HCJ 6133/02
Opened
2002
Decided
31 July 2002
Length
2 pages

The panel

  • שלמה לוין

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 6133/02 באסמה נג'אר נ' מוחמד נג'אר (31.7.2002)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

פסק-דין

ב בית המשפט העליון

ע"א 6133/02

בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

המערערים:

1.באסמה נג'אר 2. לוטפיה נג'אר

נגד

המשיב: מוחמד נג'אר

ערעור על החלטת רשם בית המשפט העליון

מיום 17.6.02 בע"א 8805/01

בשם המערערים: עו"ד מוחמד קדח

בשם המשיב: עו"ד ר. חן

פסק ד ין

1.לא הייתי נוטה להתערב בהחלטת הרשם שלא להאריך את המועד להגשת הערעור, בהעדר "טעם מיוחד" להארכה, אלמלא נתקיימו במקרה שלפנינו נסיבות המעידות על כך שיש לראות את המשיב כמי שהשלים עם האיחור. כתב הערעור הוגש על ידי המערערות ביום 11.11.01, באיחור של כמה ימים. ביום 16.12.01 עתרו המערערות לפטור מהפקדת ערבון. המשיב התנגד בטענות שונות שלא נתקבלו אך לא טען שהערעור הוגש באיחור. בעקבות הדברים האלה הפקידו המערערות את הערבון. רק ביום 14.2.02 נזכרו המשיבות לעתור למחיקת הערעור על הסף עקב האיחור בהגשתו, דבר שהניע את המערערות לבקש הארכת המועד. בסעיף 5 לבקשה למחיקת הערעור על הסף ציין המשיב במפורש שעותק פסק הדין הומצא לפרקליט המשיב ביום 11.9.01 כך שהוא יכול היה לדעת כבר בעת הדיון בבקשה לפטור מהפקדת הערבון שהערעור הוגש באיחור.

2.נראה לי שבנסיבות, כפי שפורטו לעיל, יש לראות את טענת האיחור כמחשבה לאחר המעשה ואת המשיב כמי שהשלים עם האיחור: ראה ההערה בסיפת פסק הדין שניתן בבש"א 1890/00 פ"ד נד(2) 840, 844, והשווה: בש"א 304/91 פ"ד מה(2) 878. בקשתי את תגובת המשיב לענין זה בלבד אך בתשובתו לא מצאתי מענה של ממש. בנסיבות אלה לא התגבש אינטרס ה"חסינות" של המשיב כנגד הדיון בערעור ואינטרס של המערערות לקבל הארכת המועד גובר. גם אין קיים כל טעם שבאינטרס הציבורי שלא להאריך את המועד, כשהאיחור הוא קצר.

אני מקבל איפוא את הערעור, מבטל את פסק הדין וההחלטה ומורה להשיב את הערעור לרשימת הערעורים הממתינים לדיון. לא ראיתי - בנסיבות המקרה לעשות צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ב אב תשס"ב (31.7.2002).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools