זוהיר לחאם נ' תאגיד מי עירון בע"מ ואח'

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

1.עתירה זו, היא חוליה נוספת בשרשרת ארוכה של הליכים, המתנהלים בין תושבים מבאקה אל-גרביה, לבין המשיב 1 – תאגיד מי עירון בע"מ – שעניינם בחיוב התושבים לשאת בהיטלי ביוב שונים (להרחבה, ראו: בג"ץ 1797/20 לחאם נ' תאגיד מי עירון בע"מ (31.5.2020)). בעתירה שלפנינו, מלין העותר על פסק דין שניתן על-ידי בית משפט השלום בחדרה, ביום 13.6.2022, במסגרת תא"ם 46820-05-19 (השופט י' הלר) – הליך שהוא אינו צד לו. עוד מלין העותר, על החלטת המשיב 2 – נציב תלונות הציבור על שופטים (להלן: הנציב) – מיום 15.9.2022, שבגדרה נדחתה תלונה שהגיש נגד השופט הדן באותו הליך. העותר מבקש, כי נורה לנציב לבדוק בשנית את התלונה שהגיש; כי נורה למשיב 1 להימנע "מגביית כספים בגין היטל ביוב מתושבי שכונת אלמוארס שבבאקה אל-גרבייה"; וכי נורה לזה האחרון להשיב לתושבי השכונה את הכספים שגבה מהם. עוד מבקש העותר, כי נורה למשיב 4 – ראש עיריית באקה אל-גרבייה – "לבוא ולנמק מדוע הוא נמנע להתערב בהתעמרות [המשיב 1] בחלק מתושבי באקה".

2.לאחר שעיינתי בעתירה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף. ראשית, בהתייחס לטענות העותר לגבי ההליך בבית משפט השלום בחדרה – העותר מתעבר על ריב לא לו. כאמור, העותר כלל אינו צד לאותו הליך, ומשכך, אין לו זכות עמידה לגביו. כך או כך, אף אם היתה לעותר זכות עמידה באותו עניין, הרי שהגשת עתירה לבית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינה הדרך הדיונית המתאימה להשיג על פסק דין של בית משפט השלום. שנית, סעיף 24(ג) לחוק נציבות תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, קובע, כי "לא ייזקק בית המשפט לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב תלונות הציבור בענין תלונה". ממילא, אין להידרש לטענות העותר לגבי החלטת הנציב (ראו למשל: בג"ץ 5346/21 דבוש נ' מדינת ישראל, פסקה 2 והאסמכתאות שם (3.8.2021)). יתר הטענות שהעלה העותר – מנוסחות באופן כוללני, לא התבקש בגינן סעד קונקרטי, ואין כל צורך להכריע בהן.

העתירה נדחית אפוא על הסף.

משלא נתבקשה תגובה, והרבה לפנים משורת הדין, לא נעשה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ד באלול התשפ"ב (20.9.2022).