Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

ח"כ זהבה גלאון נ' ראש הממשלה - מר אהוד ברק

HCJ 633/01 was decided on 28 January 2001.

The court's decision, in its own words.

בנסיבות אלו, וכאשר העותרת אינה מעונינת, כאמור, בצירופו של ח"כ שרון כמשיב, אנו מוחקים את העתירה על-הסף. העותרת רשאית, אם רצונה בכך, לשוב ולהגיש את עתירתה תוך צירוף המשיבים המתאימים.

3 justices heard the case, and the ruling came on 28 January 2001.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 633/01
Opened
2001
Decided
28 January 2001
Length
2 pages

The panel

  • שלמה לוין
  • דליה דורנר
  • אליעזר ריבלין

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 633/01 ח"כ זהבה גלאון נ' ראש הממשלה - מר אהוד ברק (28.1.2001)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

ב בית-המשפט העליון

בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק

בג"ץ 633/01

בפני: כבוד השופט א' מצא

כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד השופט א' ריבלין

העותרת: ח"כ זהבה גלאון

נ ג ד

המשיב: ראש הממשלה - מר אהוד ברק

עתירה למתן צו על-תנאי

בשם

העותרת: עו"ד דפנה הולץ-לכנר

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

1.העותרת הגישה עתירה זו בדרישה כי המשיב, ראש ממשלת ישראל, יורה לחשוף את העדויות והפרוטוקולים ששימשו בסיס לדין-וחשבון שהגישה ועדת החקירה שהוקמה לבדיקת מעשי הטבח שבוצעו בתאריך 17.9.82 במחנות סברה ושתילה שבלבנון (להלן: ועדת כהן), ואשר עליהם הוטל חסיון מטעמים של הגנה על ביטחון המדינה ועל יחסי-החוץ שלה. בגדר עתירתה טענה העותרת:

לנוכח ממצאיה החמורים של ועדת כהן בכל הנוגע לאחריותו של ח"כ אריאל שרון לטבח... ולאור היות מר שרון מועמד לתפקיד ראש הממשלה בבחירות העומדות להתקיים ביום 6.2.2001... מן הראוי כי כיום, לאחר חלוף למעלה מ18- שנים מקרות האירוע ולאור נסיגת ישראל מאדמת לבנון, יישקל מחדש משקלו של אינטרס בטחון המדינה ותבחן השאלה האם קיימת עדיין סכנה כלשהי מחשיפת החומר המבוקש, וזאת למול האינטרס בדבר החשיבות הרבה והחיונית במתן מידע מהימן ומלא לציבור בנוגע למועמדים לתפקיד ראש הממשלה.

ברם, העותרת נמנעה מלצרף את ח"כ אריאל שרון כמשיב לעתירתה.

2.בתאריך 25.1.01 נתבקשה איפוא העותרת על-ידי בית-משפט זה להודיע האם היא מבקשת לצרף את ח"כ שרון כמשיב.

3.העותרת השיבה על-כך בשלילה. לטענתה, בגדרי בחינת השאלה נשוא העתירה - הנוגעת למידת ההצדקה שבהותרת החסיון שהוטל על העדויות והפרוטוקולים שבבסיס דו"ח ועדת כהן על-כנו - אין רלוואנטיות אף לשאלת הפגיעה האפשרית בשמו הטוב של ח"כ שרון.

4.ברי, כי לח"כ שרון אינטרס בצירופו כמשיב לעתירה שבפנינו. אינטרס זה - הבא לכלל ביטוי, בין היתר, באפשרות הניתנת למשיבים להישמע בפני בית-משפט זה בטרם תוכרע עתירה הנוגעת להם - אינו מוגבל בהכרח לחשש מפני פגיעה בשמו הטוב, כפי שטוענת העותרת. זאת ועוד, בטרם בירור העתירה לגופה אף אין להגדיר אינטרס זה מראש.

משכך, שלילת האפשרות להגיב ממי שיש לו אינטרס בצירופו כמשיב לעתירה, ממילא אינה מאפשרת לבית-משפט זה להושיט סעד לעותרת, וזאת לנוכח החשש מפגיעה, למצער, בכללי הצדק הטבעי וההליך ההוגן.

בנסיבות אלו, וכאשר העותרת אינה מעונינת, כאמור, בצירופו של ח"כ שרון כמשיב, אנו מוחקים את העתירה על-הסף. העותרת רשאית, אם רצונה בכך, לשוב ולהגיש את עתירתה תוך צירוף המשיבים המתאימים.

ניתן היום, ד' בשבט תשס"א (28.1.01).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools