ירון ענתבי נ' כבוד שופטת בית משפט השלום בנצרת - ואח'

פסק-דין

המשנה לנשיא ש' לוין:

1.ביום 21.7.97, סמוך לשעה 13:20, נמצאה גופתה של החיילת קרן ענתבי ז"ל בחדרה שבבסיס צה"ל, כשהיא ירויה בראשה. נתקיימה חקירת מצ"ח שהגיעה לכלל המסקנה - על דרך האלימינציה - כי המקרה אירע בעקבות משחק או טיפול עצמי בלתי זהיר בנשקה האישי של המנוחה או עקב מעשה אובדני. החקירה שללה מעורבותו של אדם אחר במעשה. אביה של המנוחה - הוא העותר שלפנינו - לא השלים עם תוצאות החקירה ולפי בקשתו (ולאחר שנתקיימו הליכים שאין צורך לעמוד עליהם) נתמנתה המשיבה - שופטת בית משפט השלום בנצרת - כשופטת חוקרת לפי חוק חקירת סיבות מוות, תשי"ח1958-. השופטת המלומדת שמעה עדויות של שלושה מומחים, בקרה במקום, עיינה בפרוטוקול חקירת מצ"ח ושמעה טענות. ביום 3.1.01 היא נתנה החלטה שבה היא קבעה שיש לסיים את החקירה. מסקנתה היתה, שאי אפשר לקבוע אם סיבת המוות היתה טיפול עצמי בלתי זהיר בנשק או מעשה אובדני. השופטת שללה קיומן של אפשרויות אחרות שהועלו לפניה שבגדרן נגרם מותה של המנוחה.

בעתירה שלפנינו השיג העותר על ההחלטה לסיים את החקירה וכן בקש להורות על פתיחת קברה של קרן ז"ל כדי להוציא ממנו פריטים שאינם שייכים לה וביחוד חולצתו של קצין צה"ל, שלפי אחת הגרסאות נטמנה בקברה של קרן. לפי בקשתו של העותר ניתן לו צו על תנאי. ביני לביני - ובהסכמת הרשויות - נפתח קברה של קרן ולא נמצאה בו חולצתו של הקצין.

2.השופטת המלומדת פרטה פרט היטב את טעמיה לסיום החקירה; ועל יסוד הראיות שגבתה, הביקור במקום ומסקנות חקירת מצ"ח (אם מקבלים אותן כתשתית לאירועים שאירעו עובר לפטירתה של קרן ז"ל) קיים יסוד איתן למסקנתה שלא נכח אדם אחר בחדרה של קרן בעת הירי. עוד מסכימים אנו עם המדינה שמותר לשופט חוקר - לפי הנסיבות - לסמוך על חומר חקירה שנאסף על ידי גורם חקירתי אחר; אך לדעתנו, במקרה הנוכחי חייבו הנסיבות חקירה בלתי אמצעית של אנשי הצבא שנמצאו בשטח בעת האירוע, והוא - נוכח כמה שאלות שעלו במהלך החקירה שרק חקירה בלתי אמצעית על ידי השופטת החוקרת יכלה לתת להן מענה. לדברים אלה יש להוסיף שהחקירה שקוימה על ידי השופטת המלומדת נוהלה - בחלקה הגדול - בשיטה האדברסברית כאשר העותר מתואר כ"המבקש" וצה"ל כ"משיב" ובמהלך הדיון אוזכר פרקליט העותר כ"סניגור"; במהלך החקירה התנגדו שלטונות הצבא שהופיעו בדיון לשאלות ולכיווני חקירה שהעותר בקש לקיימם. בנגוד לטענת המדינה אין אנו בטוחים שאופן הדיון לא השפיע על מהלך החקירה ועל מסקנות השופטת; והרי כבר נפסק שיוזמת החקירה מסורה לשופט החוקר ואין מדובר בהכרעה בסכסוך בין יריבים: רע"פ 3542/93 פ"ד מח(4) 705.

לעומת זאת אין אנו סבורים שזולת חקירת אנשי הצבא שנמצאו בשטח, כמפורט להלן יש כיום מקום לקיים חקירות ובדיקות נוספות כפי שהעותר מבקש, ויש לדחות את העתירה ככל שהיא מתייחסת לנושאים אלה.

3.הפועל היוצא מהאמור לעיל הוא שאנו עושים את הצו על תנאי מוחלט באופן חלקי, באופן שהחקירה תתחדש וייחקרו על ידי השופטת המלומדת (אם אך הדבר ניתן) חמישה אלה: א. יעל חזי; ב. מירית לוי; ג. מיה לוי; ד. מיכל זינגר; ה. דוד סטרול. החקירה תנוהל על ידי השופטת בעצמה והיא רשאית, לפי שיקול דעתה, גם להתיר לפרקליט העותר להציג שאלות לנחקרים. אם החקירה תעלה ממצאים המחייבים בדיקות וחקירות נוספות, תוכל השופטת המלומדת, לפי שיקול דעתה, לערכן ולקיימן.

אין צו להוצאות.

המשנה לנשיא

השופט א' מצא:

אני מסכים.

ש ופט

השופט א' גרוניס:

אני מסכים.

ש ופט

ניתן היום, י"ט אב תשס"ב (28.7.2002).