אברהם פורז ואח' נ' שר החקלאות ופיתוח הכפר ואח'

פסק-דין

השופט ד' מינץ:

בעתירה שלפנינו התבקשנו להורות למשיבים, שר החקלאות ופיתוח הכפר ומשטרת ישראל, לפעול נגד מבצעי מנהג "הכפרות" על ידי חקירה והעמדה לדין של המבצעים מנהג זה, ולפעול לאכיפת "נוהל כפרות – תנאים לאישור הובלה, החזרה ושחיטת עופות פטם מחוץ לבתי שחיטה לעופות לצורך קיום מנהג כפרות" של משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

בעתירה נטען כי המשיבים אינם פועלים בהתאם לסמכויות המוקנות להם למנוע את מנהג ה"כפרות" שנעשה לפני יום הכיפורים המהווה התעללות קשה בבעלי חיים ועבירה על חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994 (להלן: החוק). לעתירה צורפה פניית העותרים למשיבים מיום 28.8.2018, מלפני כשבוע ימים בלבד, בבקשה כי יודיעו שבכוונתם לעשות את הפעולות הנדרשות למניעת מנהג ה"כפרות" וכן יחקרו ויעמידו לדין את העוברים על החוק.

דין העתירה להידחות על הסף. ראשית העתירה הוגשה בשיהוי ניכר. יום כיפור קבוע בכל שנה ביום י' בתשרי והגשת עתירה ביום כ"ו באלול – ארבעה ימי עבודה בלבד לפני יום כיפור, אינה מתקבלת על הדעת.

שנית, העתירה לוקה באי מיצוי הליכים. פניית העותרים למשיבים הייתה רק ביום 28.8.2018 – תשעה ימים בלבד לפני הפנייה לבית המשפט. כמו כן, סד הזמנים שהכתיבו העותרים גם הוא בלתי מתקבל על הדעת – גם מבחינת המשיבים וגם מבחינת בית המשפט.

שלישית, העתירה כללית ואינה מפרטת כלל מהן ההפרות הנטענות בניגוד לחוק ובמה המשיבים אינם אוכפים אותו. כל שנטען הוא כי המשיבים אינם עושים שימוש בסמכויותיהם על פי דין ואינם מבצעים את תפקידם. במצב שכזה לא ניתן כלל לדעת אם המשיבים אכן "אינם פועלים, בין היתר, בכך שאינם מבצעים אכיפה של נוהל כפרות" כמוגדר בעתירה, אם לאו. לא אחת עמד בית משפט זה על הצורך בהגדרת בקשה לסעד קונקרטי כתנאי לדיון בעתירה (ראו למשל: פורום ראשי המועצות הדרוזיות והצ'רקסיות בישראל נ' ממשלת ישראל, פסקה 10 (18.11.2009)).

רביעית, מצד אחד נטען בעתירה כי המשיבים אינם אוכפים בפועל את "נוהל כפרות", אך מצד שני נטען כי יש לאסור באופן גורף את מנהג הכפרות בהיותו נוגד את החוק. שתי טענות אלו אינן יכולות לדור בכפיפה אחת.

על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, ג' בתשרי התשע"ט (12.9.2018).