דן כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי ואח'

פסק-דין

השופט ד' מינץ:

1.בעניינו של העותר מתנהלים הליכי פשיטת רגל מאז שנת 2009. בתמצית הדברים, העותר הגיש ביום 21.1.2009 בקשה למתן צו כינוס והכרזתו פושט רגל בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לאחר שהצהיר על חובות בסך של למעלה מ-36 מיליון ש"ח ולאחר שהבהיר כי הוא חדל פירעון. ביום 19.3.2009 ניתן צו כינוס נגדו (פש"ר 1125/09). בחלוף מספר חודשים, הגיש העותר בקשה לביטול צו הכינוס לאחר שטען כי הוא פרע את כל חובותיו. בית המשפט לא שעה לבקשתו ולאחר שקבע כי לא חל כל שינוי במצב העובדתי הרלוונטי להליך, הכריז על העותר ביום 21.6.2011 פושט רגל ומשיב 2 מונה לנאמן על נכסיו.

2.עיקר טענת העותר בעתירה זו שלפנינו, היא כי בית משפט לא קנה לו סמכות להכריזו פושט רגל, זאת שעה שלא הונחה בפני בית המשפט "בקשה לפשיטת רגל" על מנת שירכוש סמכות לעשות כן, נוכח העובדה שהעותר עצמו חזר בו מבקשתו.

3.עיון בעתירה ובהליכים שהתנהלו בעניינו של העותר, מעלה כי העתירה אינה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה ודינה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שקיבלו בתי המשפט המוסמכים. השגות העותר בדבר הכרזתו פושט רגל אין מקומן להתברר אפוא בפני בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.

4.ויודגש, העותר הלין על תוקפה של ההכרזה עליו פושט רגל באמצעות הגשת בקשות חוזרות ונשנות בפני בית המשפט המחוזי, טענות אשר נבחנו פעם אחר פעם על ידי בית המשפט המחוזי, אשר קיבל החלטות במתחם שיקול הדעת שניתן לו. טענות העותר גם נבחנו לגופן ונדחו במסגרת הליכי ערעור שונים שנקט (ע"א 2060/10 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (12.7.2011); ע"א 3967/13 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (30.10.2013); ע"א 8011/13 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (25.1.2016); לאחרונה נדחתה גם בקשת רשות ערעור שהגיש העותר, בה נקבע כי במהות הדברים, מדובר בתקיפה נוספת על הכרזתו פושט רגל (רע"א 3438/17 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (28.8.2017)).

5.אך גם לגופו של עניין, לא נמצא בסיס לטענת העותר כי הכרזתו פושט רגל נעשתה בחוסר סמכות. טענת העותר כי נשמטה הקרקע תחת הבקשה להכרזה, נוכח העובדה שהוא חזר בו מהבקשה למתן צו כינוס, אינה ניתנת להתקבל. סעיף 19 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 קובע כי לא ניתן לחזור מבקשה לצו כינוס והכרזת פשיטת רגל אלא ברשות בית משפט. זאת שעה שמדובר בהליך קולקטיבי שהשלכותיו רחבות ומשמעותיות. לפיכך, הפותח בהליך פשיטת רגל אינו יכול לצפות שבית משפט ייעתר לביטול ההליך אך מהטעם שהוא החליט לחזור בו מבקשתו. לאחר שפתח חייב בהליכי פשיטת רגל, ההליך אינו נתון עוד לשליטתו, שכן הליכי פשיטת רגל אינם "תכנית כבקשתך" (ע"א 9998/06 חזן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פסקה ו' לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין (20.7.2008)) ראו גם: רע"א 2971/12 אטיאס נ' עו"ד מרים זפט (3.7.2012); רע"א 108/16 אינדיג נ' גיורא רובננקו המנהל המיוחד (18.2.2016); ע"א 2060/10 בעניינו של העותר; שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 87 (מהדורה שלישית, 2010)).

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, ט"ז בחשון התשע"ח (5.11.2017).