נאצר שמאנסה נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית ואח'

פסק-דין

השופט ע' פוגלמן:

העותר הינו תושב הרשות הפלסטינית המתגורר בכפר קטנה שבאזור רמאללה. בין השנים 2001 – 2002 (ועוד לפני כן) נהג העותר להיכנס לישראל לצורך עבודתו, ולצורך כך ניתנו לו – לטענתו – היתרי כניסה לישראל. היתר הכניסה של העותר פג בשנת 2002. לטענתו, נמסר לו בעל-פה כי לא ניתן לחדש את היתר הכניסה לישראל נוכח קיומה של מניעה בטחונית. העותר טוען כי במהלך השנים מאז 2002 הוא הגיע פעמים רבות למת"ק במטרה לחדש את היתרי הכניסה, ובכל אחת מן הפעמים נמסר לו כי קיימת מניעה בטחונית. העותר פנה טלפונית ליועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון אך זה סרב לטפל בבקשה. יחד עם זאת מציג העותר מכתב מיום 6.6.07 מטעם לשכת היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון (שנשלח לארגון "מחסום Watch") בו נכתב כי תושב הרשות הפלסטינית העומד בכל התנאים לקבל היתר כניסה קבוע לישראל, אך קיימת נגדו מניעה בטחונית, יכול להגיש בקשה להסרת המניעה הבטחונית. בעתירה טוען העותר כי אינו מהווה סיכון בטחוני וכי ככל הנראה בבסיס המניעה הבטחונית עומד סירובו לשתף פעולה עם גורמי הביטחון בין השנים 1993 – 1995. העותר מבקש כי תבוטל המניעה הבטחונית ויונפקו לו היתרי כניסה לישראל.

בהחלטה מיום 29.7.07 התבקש העותר להמציא העתק פניה מוקדמת בכתב לרשות שנעשתה בגדר מיצוי הליכים, עובר להגשת העתירה. בהמשך להחלטה זו הוגשה ביום 6.8.07 "בקשה להארכת מועד הגשת מיצוי הליכים" (כך במקור) אליה צורף העתק פניות בא-כוח העותר ליועץ המשפטי ליהודה ושומרון ולמתאם הפעולות בשטחים מיום 31.7.07 בגדרן מוצג עניינו של העותר. כן נטען בבקשה כי העותר עתיד לפנות בימים הקרובים לקמ"ט תעסוקה בבית אל.

דין העתירה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים. משפנה העותר בכתב למשיבים לראשונה ביום 31.7.07, יומיים לאחר הגשת העתירה, אין מקום כי בית משפט זה ייזקק לעתירה (ואין אנו מחווים דעה בהתייחס לגורם אליו פנה העותר). אין באמור כדי לחסום דרכו של העותר לפנות בבקשה לקבלת סעד, לאחר שתינתן החלטת הרשות המוסמכת, אם תהיה עילה לכך.

העתירה נדחית על הסף.

ניתנה היום, כ"ב באב התשס"ז (7.8.07).