מוחמד יוסף אלחרוב נ' שופט צבאי משפטאי ואח'

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

עתירה למתן צו על-תנאי שיורה למשיבים 3-2 ליתן טעם מדוע לא יבוטל צו המעצר המנהלי שהוצא נגד העותר; מדוע, לחלופין, לא יקוצר משכו של המעצר קיצור מהותי; ומדוע לא יחשף החומר החסוי, או חלק ממנו, לעותר או בא-כוחו.

העותר מוחזק במעצר מנהלי מיום 27.9.2019, כאשר צו המעצר הנוכחי – שלישי במספר – נכנס לתוקף ביום 25.9.2020, ועתיד לפקוע ביום 24.3.2021. העותר מדגיש, כי מאז מעצרו לא נפתח בעניינו הליך פלילי. הוא סבור כי צו המעצר ניתן על יסוד שיקולים זרים, וכי אין בסיס בדין להמשך החזקתו במעצר מנהלי.

בתגובתם טוענים המשיבים 3-2 כי דין העתירה להידחות, בהעדר עילה להתערבות בצו המעצר הנוכחי. מן החומר המצוי בידיהם, עולה כי נשקפת מהעותר סכנה לביטחון האזור, נוכח חלקו בפעילות טרור צבאית, בשורות החמאס. צו המעצר ניתן אפוא באין מנוס, מטעמי ביטחון החלטיים, בהעדר חלופה במישור הפלילי; ולא נפל פגם בהליך הביקורת השיפוטית שהתנהל לפני הערכאות הצבאיות.

לא מצאנו כי יש מקום לקבל את העתירה. קראנו את העתירה והתגובה לה, על נספחיהן, שמענו את דברי ב"כ הצדדים, ועיינו בחומר החסוי שהובא לעיוננו. הן בית המשפט הצבאי, הן בית המשפט הצבאי לערעורים, קבעו כי המעצר מוצדק. זאת לאחר שמצאו כי החומר החסוי בעניינו של העותר מהימן ואיכותי, וכי לא ניתן למנוע את הסכנה הנשקפת ממנו בכלים חלופיים, שפגיעתם פחותה.

גם אנחנו, אחרי עיון, שוכנענו כי העותר לוקח חלק פעיל בפעילות טרור עוינת, כמיוחס לו. הסכנה הנשקפת ממנו – ניכרת; המעצר המנהלי – מוצדק; ופגם בהליך הביקורת השיפוטית – לא מצאנו.

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן יום, כ"ו בשבט התשפ"א (8.2.2021).