ראובן אלגם נ' שר האוצר משה כחלון ואח'

פסק-דין

השופט י' עמית:

לאחר עיון בעתירה מסתבר כי, ככל הנראה, היא מכוונת נגד חוקתיותו של פרק מס ריבוי דירות בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016. העותר מתאר את המס על ריבוי דירות כ"הלאמה זוחלת" של דירות מגורים, שפוגעת בזכות הקניין ומהווה אפליה פסולה.

העותר, המייצג את עצמו, מעיד על עתירתו כי "הטענות המשפטיות מנוסחות באופן עממי לא מיקצועי" ואין לי אלא להסכים עמו. העותר עצמו אינו עומד על קיום דיון בעתירה, ומוכן להסתפק בהחלטה בכתב לאחר שתתקבל תגובת המדינה. עתירתו של העותר אכן מבטאת יותר תפיסת עולם כלכלית ופוליטית מאשר טיעון משפטי סדור ומבוסס, כנדרש בהגשת עתירה לבית המשפט (בג"ץ 3014/16 שחדה נ' משרד הפנים, בפסקה 8 (16.11.2016)). כדי להמחיש את הפער בין העתירה למישור הדיון המשפטי, אציין כי החוק האמור אפילו לא נזכר בעתירה בשמו וקשה להבין אם העותר מודע לפרטי ההסדר החוקי. זאת ועוד, העותר לא צירף את הכנסת כמשיבה לעתירה, ותחתיה צירף את חברת הכנסת סתיו שפיר כמשיבה 2. בכך ניתן אולי ביטוי לאופן שבו תופס העותר את המפה הפוליטית בישראל, אך במישור המשפטי יש בכך חריגה מן הכללים שעשויה להוביל לדחיית העתירה (בג"ץ 9356/16 ג'רמן נ' המוסד לביטוח לאומי (12.12.2016)). כמו כן, העתירה מערבת טענות בנושאים שונים, כגון לגיטימיות הפיקוח על תנאי שכירות, מתן הטבות למגזרים שונים בחברה הישראלית, ותופעות של שחיתות שלטונית ברשויות המקומיות (בג"ץ 10273/07 טיוס ואח' נ' משרד הפנים (12.12.2007)).

על רקע הקשיים אשר נגלים בעתירה שלפניי, יצויין כי באותו נושא הוגשו שלוש עתירות נוספות, שנקבעו לדיון בפני הרכב ביום 28.2.2017. בהינתן הדיון הצפוי בעתירות אלה, אשר הוגשו בידי עותרים מיוצגים, אין תועלת בקיומו של דיון עצמאי או אגבי בעתירה דנא (בג"ץ 3339/16 אשכנזי נ' עיריית חיפה (22.8.2016)). כדי להניח את דעתו של העותר אוסיף, כי סביר שפסק הדין שיינתן בעתירות יכלול התייחסות גם לסוגיות שמטרידות את העותר.

מן הטעמים הפרוצדורליים האמורים, ומבלי להביע עמדה לגופו של עניין, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, כ"ה בטבת התשע"ז (23.1.2017).