סאאד עילת עווד נ' וועדת המאויימים ואח'

פסק-דין

השופט צ' זילברטל:

למרבה הצער, עתירה זו הוגשה כשחסרים בה נתונים מהותיים ועל כן דינה להימחק על הסף אף מבלי להורות על מתן תגובה.

העותר, תושב יהודה ושומרון, טוען שבעבר סייע לכוחות הבטחון ועל רקע זה הוא מאוים ואם ישוב לאזור יהיה נתון לסכנת חיים. הסעד אותו מבקש העותר הוא "לחייב את קצין מת"ק חברון לחקור את העותר טרם גירושו לשטחים". במקביל, מתבקש סעד זמני שיאסור על גירוש העותר מתחומי המדינה. ואולם, מהמסמך אותו צירף העותר לעתירתו, אף כי אין כל התייחסות בגוף העתירה לאמור בו, עולה, כי בא כוחו פנה לוועדת המאוימים ביום 10.2.2016, ונענה ביום 24.2.2016 כי על-מנת שניתן יהיה לשקול להעלות את עניינו של העותר בפני הוועדה, עליו להשלים פרטים "אודות החשש של המבקש לחייו בשטחי הרשות הפלסטינית, אילו פעולות ננקטו נגד המבקש, תאריכים, מקומות וכל פרט שניתן לציין". בעתירה לא נאמר דבר לגבי פנייה זו - האם נענתה ומתי, ואם לא נענתה - מדוע. ברי כי מדובר בנתון רב חשיבות לצורך בירור העתירה.

זאת ועוד, בעתירה נאמר כי העותר עצור עד לתום ההליכים במסגרת תיק מעצר 46560-04-16 בבית משפט השלום בבאר שבע. אלא שמעיון בתיק הנ"ל מתברר כי העותר צירף ביום 20.7.2016 את התיק הפלילי שהתנהל בבית המשפט בבאר שבע (ת"פ 46557-04-16) לתיק נוסף (ת"פ 41786-05-16) שהתנהל בבית משפט השלום ברמלה. במסגרת התיק האמור, נגזר דינו של העותר ביום 7.9.2016 לעשרה חודשי מאסר שתחילתם ביום 24.4.2016. מכאן שהנתונים בדבר ההליכים הפליליים בעניינו של העותר לא הוצגו במלואם, ומתברר כי לעת הזו העותר אסיר ולא אמור להשתחרר אלא בעוד כחמישה חודשים.

נמצא, כי העתירה אינה מפרטת את מלוא הנתונים הצריכים לעניין, נתונים שמצויים או יכולים להיות מצויים בידיעת העותר או בא כוחו, וגם לא ברור כלפי איזו החלטה מינהלית היא מופנית – האם של וועדת המאוימים, או של קצין מאוימים במת"ק חברון, ומדוע משטרת ישראל צוינה כמשיבה לעתירה.

יתרה מכך, בעתירה לא פורט מה העילה המינהלית שביסודה, על איזה דין או נוהל נסמך העותר כשהוא טוען שעל "קצין מאוימים במת"ק חברון" היה לחקרו, מתי פנה לאותו קצין, כיצד פניה זו משתלבת עם פנייתו, באמצעות בא כוחו, לוועדת המאויימים (אשר השיבה לפנייה זו, כאמור לעיל) וכיוצ"ב. העתירה מופנית לוועדת המאוימים ולמשטרת ישראל, אך לא פורט בה מה היו פעולותיהן של שתי הרשויות המשיבות הנ"ל עליהן משיג העורר. כל אלה עניינים שראויים לפרטם לצורך העמדת עתירה ראויה לדיון.

בנסיבות אלה נמצא כי דין העתירה להימחק, מה גם שנראה כי בעתיד הקרוב אין העותר צפוי להיות מגורש נוכח מאסרו.

העתירה נמחקת. רק מחמת מצבו של העותר לא תפסקנה הוצאות לטובת אוצר המדינה.

ניתן היום, ח' באלול התשע"ו (11.9.2016).