אורלי צברי נ' מדינת ישראל - משרד החינוך והתרבות

פסק-דין

השופטת ד' ברלינר:

עניינה של עתירה זו בדרישת העותרת כי בית משפט זה יורה על ביטול פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, אשר קבע כי המשיבה רשאית לקיים הליך של העברה יזומה של העותרת, מורה במקצועה, בהתאם לנוהל שנקבע על ידי המשיבה וארגוני המורים.

הרקע לעתירה, ולהתדיינות בבית הדין לעבודה שקדמה לה, הוא יחסיה העכורים של העותרת עם הסובבים אותה במוסדות החינוך השונים בהם לימדה. בסופו של דבר, לאחר הצטברותן של תלונות רבות כנגד העותרת, הן מצד הממונים עליה, והן מצדם של תלמידי בית הספר והוריהם, החליטה המשיבה על השעייתה הדחופה של העותרת מעבודתה בבית הספר המקיף באופקים. בעקבות פנייתה של העותרת אל בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, הסכימה המשיבה לנסות ולאפשר לעותרת להישאר במערכת ולמצוא מסגרת חדשה, מחוץ לאופקים, אשר תאפשר לה להיקלט ו"לפתוח דף חדש". לפיכך, הוצבה העותרת במרכז למחוננים בבאר שבע (להלן: " המרכז ").

לאחר שגם שם התגלו קשיים בתפקודה של העותרת, ומנהלת המרכז חזרה ודרשה את העברתה ממנו, החליטה המשיבה לנקוט כלפי העותרת בנוהל העברה יזומה, ולהעבירה מהמרכז אל מוסד אחר. בגין החלטה זו של המשיבה פנתה העותרת שוב אל בית הדין האזורי, בטענה כי לא ניתן לה זמן מספק להתכונן לדיון אליו זומנה בעניין ההחלטה להעבירה. בית הדין האזורי קיבל את טענת העותרת והורה על קיום דיון נוסף. בסופו של דבר, ולאחר פניות נוספות של העותרת לבין הדין האזורי, קבע בית הדין כי משאיחרה המשיבה את המועד לזמן את המבקשת לדיון על פי התאריך הקובע לעניין נוהל ההעברה היזומה, אין היא רשאית לנקוט כלפי העותרת הליכים על פי נוהל זה. על החלטה זו הגישה המשיבה בקשת רשות ערעור לביה"ד הארצי, שנידונה כערעור, בו קיבל את טענות המשיבה, ביטל את פסק דינו של בית הדין האזורי, ואפשר לה לבצע את ההליך של העברה יזומה תוך קביעת מועדים מתאימים.

על החלטתו זו של בית הדין הארצי משיגה העותרת בעתירה זו כאמור, ומבקשת לבטלה.

דין העתירה להידחות על הסף. כלל ידוע הוא, כי אין בית המשפט הגבוה לצדק יושב כערכאת ערעור על הכרעתו של בית הדין הארצי לעבודה ולא יתערב בה, אלא אם נגועה היא בטעות משפטית מהותית או ששיקולים מיוחדים של צדק מחייבים התערבותו (ראו פסק הדין המנחה לעניין זה: בג"צ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673).

עניינה של העותרת אינו נמנה עם מקרים חריגים אלה. העותרת שוטחת את טענותיה לגופה של ההחלטה להעבירה מהמרכז, טענות שכבר נידונו בערכאות בית הדין השונות, והן בעלות אופי ערעורי מובהק. אפילו נפלה בפסק-הדין טעות, אין היא מסוג הטעויות המהותיות המקימות עילה להתערבותנו (ראו בג"צ 3679/94 אגודה ארצית של מנהלים נ' בית הדין האזורי, פ"ד מט(1) 573, 586-585).

לפיכך העתירה נדחית.

ניתן היום, י' בחשון התשס"ז (1.11.06).