מוחמד ארפאעיה ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.העותרים שלפנינו מבקשים כי בית משפט זה יורה לשר הפנים ליתן לעותר 1 מעמד בישראל במסגרת הליך של איחוד משפחות. כן מבקשים הם כי יינתן צו ביניים, האוסר על הרחקת העותר 1 מישראל עד להכרעה בעתירה.

2.על פי העתירה, העותרים 1 ו-2 נישאו זה לזו בשנת 1997. העותר 1 הוא אזרח ירדני, השוהה בישראל מכוח אישורי שהייה. האחרון שבהם עמד בתוקפו עד ליום 30.6.06. העותרת 2 היא אזרחית ישראלית, תושבת לוד. העותרים 3-6 הם ילדיהם של בני הזוג, תושבים ואזרחים ישראליים. לטענת העותרים, לאחר נישואיהם, הם הגישו בקשה לאיחוד משפחות במשרד הפנים ברמלה. בחודש מאי 2007, התקבלה תשובת משרד הפנים, לפיה בקשתם נדחתה, ומכאן עתירתם.

3.דין עתירה זו להידחות על הסף, בלא שניזקק לטענות העותרים לגופן, וזאת מפאת קיומו של סעד חלופי, לאור סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים להכריע בנושא העתירה.

4.עתירה זו מוגשת, על פי עניינה, במסגרת סעיף 7 לחוק האזרחות, תשי"ב -1952 (להלן - חוק האזרחות). סעיף זה מורה כך:

"בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי או שאחד מהם ביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א) או הפטור מהם, יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א)".

בהיות העותרת אזרחית ישראל, נכנס עניינם של העותרים לרישא של אותה הוראה המדברת ב"בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי ".

5.העתירה שלפנינו, המופנית כנגד החלטת רשות על פי סעיף 7 לחוק האזרחות, כאמור מצויה בסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים, כקביעתו של צו בתי משפט לעניינים מינהליים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשס"ח -2007 מיום 19.11.07 (ק"ת 6626, כ"ו בכסלו התשס"ח, 6.12.07, עמ' 171). צו זה, אשר נכנס לתוקפו ביום 2.3.08, שינה את פרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס -2000, באופן שממועד כניסתו לתוקף, עתירות כנגד החלטה של רשות בענייני מינהל אוכלוסין על-פי חוקים שונים, ביניהם סעיף 7 לחוק האזרחות, יידונו בבית המשפט לעניינים מינהליים (ראו למשל: בג"צ 6385/08 גימלברג נ' השר הפנים (לא פורסם, 28.7.08); בג"צ 3534/08 קדורה נ' שר הפנים (לא פורסם, 4.6.08); בג"צ 3535/08 אלוחואח נ' שר הפנים (לא פורסם, 4.6.08)).

עתירה זו הוגשה לאחר כניסתו לתוקף של הצו, ועל כן היה על העותרים להגישה לבית המשפט לעניינים מינהליים על פי הוראות החיקוקים שפורטו לעיל.

6.ראוי להבהיר עוד, כי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג -2003 (להלן - הוראת השעה), איננו חל על העותר, בהיותו אזרח ירדן. הוראת השעה חלה, על פי סעיף 2 בה, על תושבי ה"אזור", כאשר "אזור" מוגדר בסעיף ההגדרות בהוראת השעה, כ"יהודה והשומרון וחבל עזה". כמו כן, חלה הוראת השעה על אזרח או תושב של אחת המדינות המנויות בתוספת להוראת השעה – שהן איראן, לבנון, סוריה ועירק. כאזרח ירדני, העותר איננו נכנס לגדרן של אף אחת מקבוצות אלה, ולפיכך הוראת השעה איננה חלה עליו.

7.לאור האמור, נמצא כי בידי העותרים סעד חלופי של הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים. מטעם זה העתירה נדחית על הסף, ועמה נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים.

ניתן היום, י"ט באב תשס"ח (20.8.08).