סילביה מזרחי נ' בית החולים איכילוב ע''ש סקלר ואח'

פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

זוהי עתירה המבקשת את התערבות בית משפט זה במתן הוראה לרשויות בית החולים איכילוב בתל-אביב ומשרד הבריאות לשתף פעולה עם העותרת בעריכת מחקר הנוגע לפצעי לחץ של חולים המרותקים למיטתם, וזאת לאחר שפניותיה של העותרת אל גורמים אלה בענין זה לא נענו.

העותרת היא עובדת בחברה המעניקה שירותי שמירה וסיעוד פרטיים לחולים מאושפזים. במסגרת עבודתה בבתי חולים התוודעה העותרת, לטענתה, לכך שחולים רבים סובלים מפצעי לחץ בעת אשפוזם בבית החולים. בעקבות זאת, העותרת פנתה למשיב 2, מנהל המחלקה הפנימית ד' בבית החולים איכילוב, ולאחר מכן למשיב 1, סמנכ"ל בקרת איכות וסיכונים בבית חולים זה, בבקשה כי ייאותו לקדם יחד עימה יוזמה לעריכת מחקר חדשני בסוגיית פצעי הלחץ במטרה להקל על סבלם של החולים הסובלים מכך. כן פנתה בענין זה למשרד הבריאות. בין השאר, שלחה העותרת למשיבים מספר מכתבים ובהם פירטה באופן כללי ביותר את הצעתה למחקר, וביקשה כי ייאותו להיפגש עימה בנושא זה בהקדם, כדי לפתוח בהליכים הנדרשים לקידום המחקר בבית החולים איכילוב.

לטענת העותרת, פניותיה למשיבים נדחו, והם הבהירו לה באורח חד משמעי, ובמספר הזדמנויות, כי הם אינם מעוניינים בהצעתה למחקר משותף וכי אינם רואים לנכון להיפגש עימה בנושא זה. כן הוסבר לעותרת כי הדרך החוקית היחידה לבצע מחקר ניסויי בבית החולים היא באמצעות הגשת בקשה ל"ועדת הלסינקי" של בית החולים, וכי אין מסלול אחר שבו ניתן לילך כדי לקדם יוזמת מחקר, כאמור.

מכאן העתירה שלפנינו.

העותרת טוענת בעתירתה כי לאור היותם של המשיבים עובדי משרד הבריאות, ולאור חשיבותו של נושא פצעי הלחץ, ונפוצותה של תופעת פצעי הלחץ אצל חולים בבתי חולים, על בית המשפט להורות למשיבים לשתף עימה פעולה כדי לקיים את המחקר המוצע על ידה בבית החולים, אשר יביא הקלה לחולים רבים.

דין העתירה להידחות על הסף, בהעדר עילת התערבות.

בית משפט אינו מתערב בהחלטת רשות מוסמכת הניתנת על פי שיקול דעתה, אלא מקום בו נפל פגם משפטי מהותי בהחלטה, בין היתר, בשל חריגה מסמכות, אפליה, שיקולים זרים, או חריגה קיצונית ממתחם הסבירות (בג"צ 68/07 חיים רובינסון נ' מדינת ישראל - האוצר-הלשכה לשיקום נכים (טרם פורסם, ניתן ביום 09.08.07); בג"ץ 5231/06 דהן נ' הסיוע המשפטי חיפה (טרם פורסם, ניתן ביום 15.08.06); בג"צ 11561/05 יעקב דניאל נ' משטרת ישראל (טרם פורסם, ניתן ביום 25.02.08); בג"ץ 3270/92 הקרן למדרשת ארץ ישראל בע"מ נ' המושל הצבאי לאזור יהודה ושומרון, פ"ד מז(4) 110, 114). עתירה זו אינה מעמידה כל עילת פסול בעמדת המשיבים, השוללת נכונות לשתף פעולה במחקר המוצע על ידי העותרת. ראשית, נראה מהחומר שהוגש בעתירה כי העותרת לא פעלה במסלול הנכון להגשת בקשה לקיום מחקר בבית החולים איכילוב, ודי בכך כדי לדחות את פנייתה. לגוף הענין, ברי כי אין על רשויות בית החולים חובה להיענות להצעת מחקר המוצעת להם על ידי אזרח, ובידיהם שיקול דעת מקצועי נרחב להחליט מהם העניינים הטעונים מחקר, ומהו סדר העדיפויות והקדימויות לצורך כך. אין מקום להתערב בהחלטתם שלא להעתר לפניית העותרת לקיים מחקר בנושא המוצע על ידה. לאור האמור, אין העתירה מגלה עילה, ודינה להידחות על הסף.

אין באמור כדי לגרוע כהוא זה ממניעיה הטובים של העותרת, המבקשת לקדם מחקר בנושא, שלגישתה המקצועית, עשוי לתרום לרווחתם של חולים הסובלים באשפוזם בבתי החולים. עם זאת, אין ביוזמתה ובכוונותיה הטובות כדי לחייב את הרשויות המקצועיות להיערך למחקר מקצועי, כהצעתה.

העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, י' בשבט תשס"ט (4.2.09).