מוסא יעקוב מוחמד יעקוב נ' שר הפנים

פסק-דין

השופטת ד' ברלינר:

עניינה המקורי של עתירה זו היה בקשתו של העותר, אזרח ישראלי ממוצא ירדני לטענתו, כי יונפק לו דרכון ישראלי. לאחר תגובת המשיב, לפיה העותר אינו זכאי לדרכון ישראלי שכן אינו אזרח ישראלי כי אם בעל רישיון לישיבת קבע בישראל, ביקש העותר לתקן את עתירתו כך שבקשתו כעת היא כי יוענק לו מעמד של אזרח ישראלי. לטענתו, עד שקיבל לידיו את תשובת המשיב לעתירתו סבר לתומו כי אזרח ישראלי הוא, ולפיכך, עתר לקבלת דרכון.

דינה של העתירה, כמו גם הבקשה לתיקונה, להדחות על הסף שכן היא לוקה בחוסר ניקיון כפיים חמור.

תשובת המשיב, המגובה במסמכים, מעלה כי העותר ידע כי אינו אזרח ישראלי, שכן הגיש שתי בקשות להתאזרחות, האחרונה בהן אך לפני פחות משנה, ביום 23.2.06. כעבור כמה חודשים ממועד הגשת בקשה זו, ביום 4.6.06 נמסר לעותר טלפונית כי הטיפול בבקשתו מושהה לאור עברו הפלילי, וכי תוענק לו תקופת מבחן בת שנה (קרי עד חודש יולי 2007) לאחריה יוכל עניינו להיבחן פעם נוספת. לפרטים מהותיים אלו אין כל זכר בגוף העתירה המקורית, וגם בבקשה לתיקונה אין כל ניסיון אמיתי להסביר השמטות אלו.

גם טענתו של העותר כי בהעדר דרכון אינו יכול לממש את חלומו לצאת ולטייל מעבר לים בפעם הראשונה בחייו, התבררה כשקרית, שכן מפלט הכניסות היציאות של העותר שצורף לתשובת המשיב עולה כי במהלך השנים 1998-2005 יצא העותר את ישראל מספר לא מועט של פעמים. יש לציין כי בידי העותר נמצאת תעודת מעבר בתוקף, ולפיכך לא נמנעה ממנו האפשרות לצאת ישראל ולשוב אליה.

טענתו של העותר כי פנה מספר פעמים למשיב בבקשה להנפקת דרכון כשהוא זוכה ליחס מתעמר ומשפיל אינה נתמכת בכל מסמך, ולטענת המשיב בקשות כאלו לא הוגשו מעולם.

חוסר ניקיון הכפיים של העותר, הבא לידי ביטוי בהעלמת עובדות רלוונטיות ביותר לעתירתו, מהווה עילה מספקת לדחייתה על הסף (בג"צ 1228/93 הר שמש נ' ועדת הערער שהוקמה על פי חוק מקרקעי ישראל התש"ך-1960 (לא פורסם); בג"צ 1156/03 נאדיה אלסעדי ואח' נ' שר הפנים (לא פורסם). תק-על 2003(2), 3639). כך או כך, בעוד מספר חודשים תסתיים תקופת המבחן בה הועמד העותר כאמור לעיל, ותפתח בפניו הדרך לשוב ולהגיש בקשה להתאזרחות, וגם מטעם זה דינה של העתירה להידחות.

העותר יחויב בהוצאות המשיב בסך של 1,500 ש"ח.

ניתן היום, ב' בשבט התשס"ז (21.1.07).