נותב ניהול ותפעול בע"מ ואח' נ' נשיא בית הדין הארצי לעבודה ירושלים ואח'

פסק-דין

עתירה זו מופנית כנגד החלטת בית הדין הארצי אשר אישרה את החלטת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע מיום 15.7.2003, שבה החליט המותב לא לפסול עצמו מלדון בהמשך ההליכים בין העותרות ובין המשיבים 4-42.

בהליך שהתקיים בבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע, ביקשו העותרות צו זמני נגד ההסתדרות ונגד המשיבים 5-42, עובדים ב"נותב" - מפעל בבעלות העותרת 2, ובניהול העותרת 1 - אשר יורה להם להימנע מכל הפרעה לתנועה חופשית של כלי רכב, אנשים ומטענים למפעל העותר. במסגרת החלטת ביניים של בית-הדין האזורי בבקשה זו, הביע מותב בית-הדין עמדה באשר להתנהלותן של העותרות, ובין היתר, נאמר בה כי "חוסר תום הלב של המבקשות הינו קיצוני באופן שקומם אותנו". בעקבות ההתבטאויות, הגישו העותרות בקשה לפסילת המותב, בטענה כי משהביע המותב את עמדתו בעניינן, אין עוד טעם להמשיך בניהול ההליכים בפניו. בית הדין האזורי לעבודה דחה את הבקשה לפסילת מותב בנימוק שאין חשש ממשי למשוא פנים וכי בית הדין פתוח לשמוע את טענות הצדדים. העותרות ערערו על החלטה זו לבית הדין הארצי, וערעורם נדחה. בהחלטה מיום 5.8.03 קבע נשיא בית הדין הארצי (השופט ס' אדלר), כי ההתבטאויות של בית הדין הנוגעות לעותרות מצביעות על התרשמות ראשונית בלבד ועל כן לא שוכנע כי קיים חשש ממשי למשוא פנים או חשש לכך שאין דעתו של בית הדין פתוחה להשתכנע מטענות הצדדים בסוגיות השונות שבמחלוקת. כנגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה הוגשה עתירה זו.

העתירה אינה מגלה עילה להתערבותנו בהחלטתו של בית הדין הארצי, ודינה להידחות על הסף. בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על הכרעותיו של בית הדין הארצי לעבודה, והוא יתערב בפסיקתו רק במקרים חריגים, בהם נפלה בהכרעת הדין של בית הדין הארצי טעות משפטית מהותית, וכשהצדק מחייב את התערבותו. כך הדבר לגבי פסקי דין של בית הדין הארצי, ולא כל שכן כאשר מדובר בהחלטת ביניים (ראו למשל בג"ץ 3141/03 פריגן נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם); בג"צ 5934/00 לוי נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם)). גם לגופו של ההליך, אין נראה כי נפלה בהחלטת בית הדין הארצי טעות מן הסוג המצדיק את התערבותנו.

אשר על כן העתירה נדחית.

ניתן היום, ג' באלול התשס"ג (31.8.2003).