מיכאל פונברשטיין ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופט ס' ג'ובראן:

עניינה של העתירה שבפנינו בבקשת העותרים, כי נורה למשיבים 1 ו-2 ליתן טעם מדוע לא תוענק לעותרת 2 אזרחות ישראלית, וכן מדוע הופסק הליך ההתאזרחות המדורג בעניינה. במסגרת העתירה מבקשים העותרים צו ביניים, לפיו יינתן לעותרת 2 אישור שהייה בישראל עד למתן החלטה בעתירה.

העותר 1 הינו אזרח ישראלי שעלה לישראל בשנת 1997 מכוח חוק השבות, התש"י-1950. כפי שעולה מן העתירה, העותר 1 נישא לעותרת 2 ברוסיה בשנת 1993. כשנה וחצי לאחר מכן התגרשו בני הזוג אך כעבור שנה חזרו להתגורר יחדיו. עובר לעליית העותר 1 לארץ ולאחר לידת בנם המשותף, הוא העותר 3, ביום 18.4.1997, התחתנו שוב בני הזוג. לאחר עליית העותר 1, קיבלה העותרת 2 מעמד זמני בישראל, ובמהלך 11 השנים האחרונות שהתה העותרת 2 בישראל כחוק, במסגרת הליך מדורג לקבלת אזרחות ישראלית.

ביום 15.4.2008 החליטו המשיבים להפסיק את ההליך המדורג על פיו אושר מעמדה של העותרת 2 בישראל, בטוענה כי העותרים 1 ו-2 אינם מתגוררים יחדיו כזוג נשוי. לעותרת 2 ניתן חודש לצאת את גבולות המדינה.

לאחר עיון בעתירה ובתגובת המשיבים, מצאנו כי דין העתירה להידחות על הסף, זאת בשל קיומו של סעד חלופי. הסעד המבוקש על ידי העותרים הינו כי מעמדה של העותרת ייקבע מכוח סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 [להלן: חוק האזרחות], העוסק במתן אזרחות לבעל או אישה של אזרח או אזרחית מדינת ישראל. נוסחו המתוקן של סעיף 12(2) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, מסמיך את בתי המשפט המנהליים לדון בעתירות מנהליות שעניינן בהחלטות רשות אשר נתקבלו לפי סעיף 7 לחוק האזרחות. משקיימת ערכאה שיפוטית המוסכמת לדון בעניינה של העותרת 2, לא ייעתר בית משפט זה לבקשתם של העותרים (ראו בג"צ 3649/08 שמנובה נ' משרד הפנים (לא פורסם, 20.5.2008)).

אמנם, סמכותם של בתי המשפט המנהליים לדון בעתירות מנהליות איננה גורעת מסמכותו של בית משפט זה. עם זאת, עמד על כך כבוד השופט גרוניס כי:

"רק במקרים חריגים ונדירים ביותר ייזקק בית משפט זה לעתירות בנושאים המצויים בסמכותו של בית המשפט לענינים מינהליים. הטעם לכך הוא, בין היתר, כי פסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים בעתירה מינהלית נתון ממילא לערעור בפני בית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים." (בג"צ 2371/04 וולף נ' רשות שדות התעופה בישראל (לא פורסם, 14.3.2004).

המקרה שבפנינו איננו נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותנו בשלב זה. לעותרים פתוחה הדרך לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים בכדי להשיג על החלטת המשיבים בעניינה של העותרת 2.

אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף.

צו הביניים – הארעי, אשר ניתן ביום 1.9.2008, יוארך לתקופה של 30 יום וזאת על מנת לאפשר לעותרים להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים כאמור לעיל.

ניתן היום, י"ב בחשון התשס"ט (10.11.2008).