החברה להגנת הטבע נ' השר להגנת הסביבה ואח'

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

העתירה העלתה על סדר היום סוגיה חשובה – צמחי מים פולשים המהווים איום לטבע, למקורות המים ולאדם. אין עוררין על כך שצמחי המים הפולשים המתבססים בטבע אכן גורמים נזקים לבתי הגידול, למגוון הביולוגי ולערכי הטבע בישראל, בכללם ערכי טבע מוגנים. יש צורך בפעולות מניעתיות ובפעילות נמרצת לביעור צמחי מים פולשים המאיימים על מערכות אקולוגיות.

כמסתבר, לעת הזאת אין חקיקה ראשית העוסקת במינים פולשים, המורה על התקנת תקנות למניעת יבוא, שיווק, מכירה או החזקה שלהם. הרִיק החקיקתי מחייב חקיקה מתאימה. נמסר על בחינה שנעשית במשרד להגנת הסביבה לבדיקת האפשרויות להסדרה חקיקתית של טיפול בצמחי המים הפולשים. נבחנת גם אפשרות לפעולה במסגרת חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, לגיבוש תנאים שיוטמעו ברשיון עסק למחצבות, המורה לבעלי מחצבות לנטר מינים פולשים, לטפל בהם או לבער אותם, כדי למנוע את הפצתם אל מחוץ למחצבה. כמו כן נדונות תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי), תשמ"ט-2009, מכוחן הוגדרו מינים שיבואם יכול לפגוע בצומח בישראל, ולפיכך טעון יבוא זה רישיון, או שחל לגביו איסור. גם הצעת חוק פרטית עומדת על הפרק, למניעת פלישות ביולוגיות מזיקות ולטיפול בהן, התשע"ח-2017. טרם נקבע מועד לדיון בהצעה בוועדת השרים לענייני חקיקה.

טוב שכך, שנבחנות דרכי הפעולה במישור החקיקתי – חקיקה ראשית וחקיקת משנה, ויש לקוות לסיום המלאכה בהקדם. בד בבד נמסר על השקעת משאבים בקנה מידה משמעותי במיגור צמחי מים פולשים ספציפיים, אלו שנשקף מהם סיכון מוגבר ומיידי (אמברוסיה מכונסת, חסת המים, יקינטון המים). נמסר על תכנית לאומית לטיפול במין הפולש "אמברוסיה מכונסת", צמח גדות המתפשט לאורך נחלים. מונה צוות לפעול בהקשר זה ברחבי הארץ כולה. כמתחייב מאמנת המגוון הזואולוגי, שלגביה הוכנה תכנית אסטרטגית, עושים המשיבים, במסגרת ועדה מקצועית, לזיהוי ולתיעדוף של המינים הפולשים, לקביעת אמות מידה לצרכי מניעת חדירה והתבססות של אותם צמחים פולשים. בחלקם כבר הושגה שליטה. במקביל, תודרכו עובדי המכס בהדרכות מקצועיות על מינים פולשים, ועל הצורך במניעת חדירתם לישראל.

עוד כהנה וכהנה פעולות נוקטות הרשויות, הן בבחינת תיקוני החקיקה הנדרשים, הן בפעולות מעשיות בשטח. ברי כי המשאבים מוגבלים, אך הצורך ניכר. הטיפול בנושא מתבצע בהווה, ועתיד להתבצע ביתר הרחבה בעתיד, בהתאם לסדרי העדיפויות, על-פי שיקול דעתם המקצועי של הרשויות המופקדות על המלאכה.

על רקע הדברים הללו, סברנו כי בשלב זה מיצתה העתירה את עצמה. העותרת אמנם אינה שבעת רצון מקצב הטיפול, ולא שלמה עם סדר העדיפויות שנקבע, אך בשלב זה, בהמלצתנו, ובשים לב למה שנעשה ב'שטח', חזרה בה מן העתירה.

העתירה נדחית אפוא בזאת.

ניתן היום, ז' באייר התשע"ח (22.4.2018).