ויטלי אוסטינוב נ' שירות בתי הסוהר / כלא צלמון ואח'

פסק-דין

השופטת מ' נאור:

1.העותר הגיש עתירה לבית משפט זה תחת הכותרת "הביאס קורפוס" בטענה שהוא מוחזק במאסר שלא כדין. לטענתו, תקופת מאסרו הסתיימה, אך שירות בתי הסוהר אינו משחררו עקב חישוב שגוי של תקופת המאסר. לטענת העותר, בעת שהיה אסיר ברשיון, הפר את תנאי הרשיון. לאחר מכן נעצר עד תום ההליכים במסגרת תיק פלילי אחר. ועדת השחרורים לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001 קבעה, בטרם מתן גזר דין בתיק האחר, כי הוא סיים לרצות את תקופת "הפקעת" הרשיון בזמן המעצר עד תום ההליכים. לאחר מכן נגזר דינו בתיק האחר רטרואקטיבית, ממועד תחילת המעצר עד תום ההליכים. לטענת העותר, נוכח קביעת ועדת השחרורים על סיום ריצוי תקופת ההפקעה עוד בטרם מתן גזר הדין בתיק האחר, שוגה שירות בתי הסוהר בכך שהוא מצרף את תקופת ההפקעה לתקופת המאסר על-פי גזר הדין.

2.דין העתירה להידחות על הסף, שכן, עומד לרשות העותר סעד חלופי. על אסיר הטוען לטעות במניין תקופת מאסר לפנות בעתירת אסיר לבית המשפט המחוזי (ראו רע"ב 4017/08 אליהו נ' שרות בתי הסוהר (טרם פורסם, 9.9.2008); ראו גם רע"ב 4865/04 מדינת ישראל נ' סויסה (לא פורסם, 28.6.2005), פסקה 4 לפסק הדין). עם זאת לא מן המותר להעיר כי לתגובת המדינה, בה מתבקשת דחיית עתירה זו על הסף בגין סעד חלופי צורף מסמך מהותי שלא צורף לעתירה: החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופטת א' זיסקינד) מיום 2.2.2011 ב-ת"פ 7770/08 מדינת ישראל נ' אוסטינוב אשר דן בתיק האחר, שניתנה לאחר מתן גזר הדין, בה נקבע מפורשות כי תקופת ה"הפקעה" וגזר הדין ירוצו במצטבר (להלן: ההחלטה לאחר גזר הדין). אפשר שהמבקש יכול להעלות טענות נגד ההחלטה לאחר גזר הדין אך כל טענה שיש – אם יש בפיו – צריכה להיות מועלית במסגרת עתירת אסיר.

3.סיכומו של דבר: עומד לרשות העותר סעד חלופי. אם, לאחר קריאת תגובת המדינה הוא סבור שיש טעם בכך, פתוחה בפניו הדרך להגיש עתירת אסיר.

4.העתירה נדחית.

ניתן היום, ל' בתשרי התשע"ב (28.10.2011).