From the court's archivePetition to the High Court of Justice
רבקה אטון נ' ראש העיר - ירושלים ואח'
HCJ 79/08 was decided on 15 January 2008.
The court's decision, in its own words.
משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.
3 justices heard the case, and the ruling came on 15 January 2008.
- Court
- The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
- Case
- HCJ 79/08
- Opened
- 2008
- Decided
- 15 January 2008
- Length
- 3 pages
The panel
- אילה פרוקצ'יה
- סלים ג'ובראן
- אליקים רובינשטיין
This is how to cite the ruling.
בג"ץ 79/08 רבקה אטון נ' ראש העיר - ירושלים ואח' (15.1.2008)
The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 79/08
בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה · כבוד השופט א' רובינשטיין · כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותרת: רבקה אטון
נגד
המשיבים: 1. ראש העיר - ירושלים · 2. רשם המקרקעין · עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרת: עו"ד דוד אטון
פסק-דין
השופטת א' פרוקצ'יה:
1.עניינה של העתירה בבקשת העותרת כי נצווה על עירית ירושלים לשלם לה שווי רבע ממקרקעין מסוימים לו היא זכאית, לטענתה, על פי שומה משנת 2000; וכן כי נורה לרשם המקרקעין לרשום הערת אזהרה לטובת העותרת, להבטחת ביצוע התשלום כאמור.
2.לפי הנטען בעתירה, בשנת 1990 הגיעו התובעים דוד ואשר פריינד (להלן – התובעים) ועיריית ירושלים, להסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין במחלוקת ביניהם. במסגרת ההסדר, התחייבה העירייה להעביר לזכות התובעים שטח של 2,000 מ"ר, מתוך שטח חלקה אשר היוותה נשוא המחלוקת ביניהם. לצורך מימוש הפשרה, היה על העיריה, בין היתר, ליזום חלוקה של החלקה. תוקף ההסדר היה כפוף לאישור מועצת העיריה ושר הפנים.
עוד נטען, כי התובעים מכרו לעותרת שטח של 500 מ"ר מתוך שטח החלקה לה היו זכאים מכח הפשרה, ובמסגרת זו חתמו לטובתה על ייפוי כוח בלתי חוזר. ברם, מסיבות שונות, ובהן היעדר אישור תכנית חלוקת הקרקע שיזמה העיריה בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה והפיכת הייעוד של הקרקע ליעוד ציבורי, לא הושלם ביצועו של הסדר הפשרה, וכתוצאה מכך העותרת לא קיבלה את הקרקע לה היתה זכאית.
3.לטענת העותרת, במהלך השנים נעשו נסיונות שונים להסדרת הסוגיה, בין בניסיון להביא לאישורה של התכנית הוועדה המחוזית, ובין בנסיונות להגיע לפשרות אחרות כגון הקצאת קרקע חלופית או תשלום שווי הקרקע. אולם, כל אלה לא צלחו. כיום טוענת העותרת, אין לעיריה יכולת למלא אחר תנאי הסדר הפשרה, ומכאן פנייתה בעתירה לבית משפט זה. הסעדים המבוקשים הם, כאמור, סעד כספי על פי שומת מקרקעין וכן רישום הערת אזהרה להבטחת זכויות העותרת לתשלום כאמור.
4.כעולה מן העתירה, טענות העותרת כלפי העיריה, מצויות בתחומי המשפט האזרחי, ולפיכך מקומן להתברר בערכאה אזרחית. במקום בו יש בידי העותר סעד חלופי, ובכלל זה סעד במסגרת הליך אזרחי או פלילי בבתי המשפט הרגילים אין בית משפט זה נזקק, דרך כלל, לעתירה (בג"ץ 5016/06 קורקין נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, (לא פורסם, ניתן ביום 24.8.06) והפסיקה הנזכרת שם).
לאור האמור, דין העתירה להידחות על הסף, וכך אנו מחליטים.
משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, ח' בשבט תשס"ח (15.1.08).
The court gave these rulings around the same time.
- נהאד ע'ית ואח' נ' מדינת ישראלAAA 281/06 · 16 January 2008
- יון ניקולא נ' משרד הפניםAAA 9617/07 · 16 January 2008
- האיחוד למען עולים מחוסרי דיור בקרב יוצאי אתיופיה נ' ממשלת ישראל ואח'HCJ 11264/05 · 16 January 2008
- ראמי עזת חסין ברגותי נ' המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרוןHCJ 257/08 · 15 January 2008
- ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח'בש"א 3237/07 · 15 January 2008
- דורי דרורי ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה יזרעאלים ואח'AAA 7986/06 · 14 January 2008